ב"ה. שלום כבוד הרב שליט"א.

א. יש לי סינון אתרוג, וממש חוסם את האינטרנט בצורה אפסולוטית. אני סופר סת"ם, ומקשיב רק לשעורים: מוסיוף, פורטל דף יומי. האם אינטרנט ככה בחסימה מוחלטת טוב, או שאני נכשל, אני גם מגיד שיעור, ש"ץ, ומקנן בי אם להמשיך להחזיק אינטרנט. עליי לציין שאני מבוגר פחות או יותר .

ב. אחד המתפללים הגיע למקדש מעט, לא היו עשרה, התחיל בתפילת שמונה עשרה, ובנתיים הגיעו עשרה, אם נחשב לו תפילה בציבור.

ג. אם אני מעביר כסף מהבנק לחבר, האם אני צריך לעשר, היות והקצבה מגיעה ישירות לחשבון הבנק, ויש רבנים שאומרים כדי שתהיה לך ברכה תעשר מהכסף שקבלת ממש, אבל כאן זה מגיע ישירות לבנק.

תודה וברכת התורה עליכם.

שלום וברכה,

א. עליך לבדוק את עצמך, האם אתה נכשל באינטרט עם החסימה של אתרוג, או לא. ואם אתה רואה שאתה רק שומע דברי תורה, וגולש במקומות מועילים, אתה יכול להמשיך בכך. ומכלל הן אתה שומע לאו.

כי לצערנו ישנם מכשולות גם באתרים הפתוחים רק באתרוג. לדוגמא: באתרי החדשות מכשילים את הציבור בתמונות נשים עם בגדי פריצות "חרדיים", ובזלזול ופגיעה בתלמידי חכמים, ה' ירחם. ולעיתים מעלים כתבות מערוץ 2, כאשר מגישות החדשות אינן לבושות בצניעות. ובאמת, שהאתרים החדשות החרדיים התדרדרו מאד מאד. בתחילה לא היו שמים תמונות נשים כלל, וכמו שנהוג בכל העיתונים החרדיים, אחר כך העלו תמונות נשים צנועות, וכעת הם מעלים גם סרטונים ותמונות שאינן צנועות בעליל. (כל גולשי אתרוג צריכים לבקש מהם, שיסננו גם את האתרים ה"חרדיים", כפי שהם מסננים חלקים מתוך דף באתרים חילוניים). כמו כן, מי שנמשך בקריאת החדשות וכדומה, ומבזבז יותר מדאי את זמנו בזה, הרי שהוא נכשל בעוון ביטול תורה.

ב. נלע"ד שתפילתו חשובה כתפילה בציבור, ויש אומרים שזו תפילה בציבור גרועה.

ג. לא הבנתי, למה אתה מעביר כסף לחבר? ולמה תצטרף לתת מעשר על מה שאתה נותן לחבר?

בברכה,
מנשה בן פורת

ביאורי תשובה ב' ומקורותיה

לכאורה נראה שנחשבת לו התפילה כתפילה בציבור, וכמו שכתבו הפוסקים לגבי אדם המתחיל תפילתו לאחר שהציבור כבר התחילו להתפלל בלחש, שנחשב לו תפילה בציבור. כמש"כ הביאור הלכה (סימן קט ד"ה הנכנס) בשם הפמ"ג, שזה תפילה בציבור, אלא שאינה תפילה בציבור גמורה. ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סי' ד) סובר שזו תפילה בציבור גמורה, וזה לשונו: "ובדבר אחד שלא הספיק להתחיל התפלה בשווה עם הציבור, אלא באמצע, אם נחשבה תפילתו כתפילה בציבור, הנה לע"ד היה פשוט דנחשבה כמתפלל עם הציבור, דהא אף כשהתחילו הציבור להתפלל בשווה נמי הא אין מתפללים תפלה אחת, אלא זה עומד באתה קדוש וזה ברפאנו וזה בעל הצדיקים, וגם אין גומרין כאחת, ויש שמאריכין עד שרוב התפלה מתפללין אחר שכבר ליכא עשרה מתפללין, וא"כ מאי שנא תחלת התפלה מאמצעה וסופה". ובתשובה הארכתי בזה הרבה, והבאתי הרבה פוסקים שסוברים כן. מבואר, שאין צורך שיתפללו את כל התפילה בעשרה, אלא כל שמתפללים חלק מהתפילה בעשרה, נחשב לתפילה בציבור. ויש לדחות, שלעולם צריך שיהיו עשרה אנשים בכל התפילה כדי שתחשב לתפילה בציבור, ולכן במקרה שלפנינו לא נחשב שהתפלל בציבור, מאחר ולא היו עשרה בחלק מהתפילה. ומה שכתבו הפוסקים הנ"ל דהוי תפילה בציבור, זה בגלל שהיו עשרה במשך כל התפילה, ורק הם התפללו כל אחד ברכה אחרת. והם חידשו שאין צריך שכל העשרה יתפללו בשווה, אלא כל אחד יכול לעמוד במקום אחר בתפילה.

אלא שנלע"ד להביא ראייה שאדם זה נחשב שהתפלל בציבור, ממה שכתב בשו"ת פרי תבואה (סימן סח), שהמתחיל תפלתו קודם הציבור, נחשב שמתפלל בציבור. ועיין בשו"ת יביע אומר (ח"ב סי' ז) שמסיק, שאם מתחיל מעט לפני הציבור, חשיב תפילה בציבור. והנה, במקרה הזה האדם מתפלל חלק מתפילתו ביחיד, [ולא כמו במקרה הקודם, שמתפלל עם הציבור ואינו מתפלל עמהם בשווה], ובכל זאת נחשבת תפילתו לתפילה בציבור, כיוון שחלק מתפילתו זה בעשרה. ואם כן גם במקרה שלפנינו, כיוון שחלק מהתפילה הייתה בעשרה נחשבת התפילה לתפילה בציבור.

ועדיין יש לדחות, שאני נידון הפרי תבואה, שהעשרה מתפללים כאחד, ולגבם אין ספק שזו תפילה בציבור, ולכן גם היחיד מצטרף אליהם, ונחשבת תפילתו לתפילה בציבור, כל שמתפלל חלק מהתפילה עמהם. משא"כ בנידון שלפנינו, שכל העשרה כולם לא התפללו יחד את כל התפילה, ואין כאן תפילה בציבור שנצרף אליה את תפילת היחיד. ולכן אפשר לומר שאין זו תפילה בציבור, שאין בכח זאת שהתפללו רק חלק מתפילתם כאחד להחשיב את התפילה כתפילה בציבור. אמנם ראיתי בשו"ת איש מצליח (סימן יא אות ז), שאם חמישה התפללו בשווה, ואחר כך הצטרף אליהם השישי, יכולים לעשות חזרת הש"צ, דחשיב כהתפללו בציבור. והביא שם את דברי הפמ"ג הנ"ל דהוי תפילה בציבור גרועה. ע"כ. וכן כתב בשו"ת ויען דוד וייס (או"ח סי' יד). ע"ש. מבואר להדיא, שגם אם נאספו עשרה רק באמצע העמידה חשיב תפילה בציבור, ויש אומרים שנחשבת לתפילה בציבור גרועה.