שלום וברכה,

מתי שבאים העשרה תאמרו "רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו" וקדיש, ונמצא שכל העשרה למדו תורה, כי "רבי חנניא" זו משנה או ברייתא. וכן תעשו, וזה עדיף מלומר קדיש אחרי הקרבנות, ששם לא קבעו חז"ל קדיש על כך.

בברכה,
מנשה בן פורת

מקורות וביאורים

הטורי זהב והמגן אברהם נחלקו, האם אפשר לומר קדיש כשלא היו עשרה בשעת הלימוד, אלא הם נמצאים רק בשעת הקדיש. עיין משנה ברורה (סימן נה סק"ב). וכדי לצאת מידי מחלוקת, כתב המ"ב שם, שאם אין עשרה בשעת קריאת המזמורים, יאמרו כמה פסוקים לאחר שהגיעו העשרה, ושוב יאמרו קדיש אליבא דכולי עלמא. וה"ה לנידון דידן, לגבי אמירת קדיש "על ישראל" על הלימודש, שמתי שבאים העשרה יאמרו "רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו", ונמצא שהעשרה למדו תורה, כי "רבי חנניא" זו משנה או ברייתא.
 
ובדעת המשנה ברורה צ"ע, שבסימן נד סק"ט כתב: "אפילו אם רק ב' וג' לומדים, אומרים קדיש כשיש שם עשרה". וסתם בזה כמג"א לקולא, ולא הזכיר המחלוקת הנ"ל. ואילו בסימן תקפ"א סק"ג כתב: "ואם אין עשרה בשעת אמירת תהלים [שנוהגים לומר אחר התפילה מראש חודש אלול והלאה], וממתינין על אחד שישלים המנין, יש לשייר מזמור אחד ויאמרוהו אחר שישלימו עשרה". וסתם בזה כט"ז. וצ"ע.