מועדים לשמחה.

אתמול בשבת נפטרה אחותה של חברה שלי , ונקברה במוצאי שבת, ליל הושענא רבה, האם היום (ערב חג שמחת תורה) מותר לה להתרחץ?

שלום וברכה,

אין להתרחץ, כיון שהקובר מתו בחול המועד עליו לנהוג אבלות שבצינעה, והמיקלה להתרחץ יש לה על מי לסמוך.

בברכה,

מנשה בן פורת

מקורות וביאורים

כתב מרן בשולחן ערוך שולחן ערוך (יורה דעה סימן שצט ס"ב): "הקובר מתו ברגל בחול המועד, נוהג דין אנינות כל זמן שלא נקבר; ולאחר שנקבר, נוהג דברים שבצינעא... אפילו קברו בחג הסכות, לא אמרינן דשמיני עצרת מבטל, ומתעסקים ברגל לנחמו". נמצא, שאישה זו שאחותה נקברה בחול המועד סוכות - עליה לנהוג אבלות שבצינעה. ולכאורה, רחיצה זה אבלות שבצינעה.

אלא שראיתי לערוך השולחן (שם ס"ג), שכתב שאין אבלות בצינעה בחול המועד רק לעניין תשמיש המיטה, ולא לשאר דברים. והביא ראיה לזה מהשיטה מקובצת בשם תלמידי רבינו יונה, שכתבו: "דווקא תשמיש, שאינו ניכר שהוא מחמת אבלות, שהרי פעמים שיפרוש מאשתו מפני הנדות, אבל שאר הדברים וכו', עכ"ל. וכן ראיתי בפסקי תשובות (סימן תקמח אות ד) שכתב לגבי אבל בחול המועד: "ויש המתירים גם הרחיצה לכבוד שבת ויום טוב", ומקורו הערה לספר חזון למועד וערוך השולחן הנ"ל.

ובחפשי בספרי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ראיתי שהביא את דברי ערוך השולחן הנ"ל, בספרו חזון עובדיה (ח"ג עמ' קלב), בכדי להתיר לימוד תורה לאבל בחול המועד. עיין שם. אמנם נראה שרק הביאו לסניף להקל בדין תלמוד תורה (ששם ישנם עוד סברות להקל, שיש חיוב שמחה במועד, ואסור לאבל ללמוד בדברים הרעים המביאים לידי עצב), אבל לא סבירא ליה כוותיה לגמרי. והראיה שבשו"ת יביע אומר (ח"ב חיו"ד סימן לא סוף אות ו), וביתר אריכות בחזון עובדיה (אבלות ב' עמ' ריב ד"ה והנה ראיתי), דן אם יש להתיר לאישה אבלה לטבול טבילת מצווה בחול המועד, כיון שזו טבילה לשם מצווה ולא לשם תענוג, עיין שם. מבואר יוצא, שסתם רחיצה אסורה לאבל בחול המועד, שזה מכלל דברים שבצינעה. וכן פסק בילקוט יוסף (אבלות מהדו' תשסד, עמ' תרע, סימן מב ס"ח), לאסור רחיצה לאבל בחול המועד.