מדור "מאישה לרעותה" של איריס: "לכבוד מיליארד תועים שאת דרכם עוד מחפשים"

אביב גפן הקדיש את אחד משיריו "לכבוד מיליארד תועים שאת דרכם עוד מחפשים". לחפש זה טוב, לשאול זה מצוין, ולרצות להגיע לאמת זה נפלא! זה בדיוק ההבדל בינינו, בני האדם, לבעלי החיים שפשוט חיים בלי לשאול שאלות. אז הנה הבשורה לכל המחפשות והמחפשים...

תועים רבים בעולמנו. תועים אין ספור השואלים לאורך ההיסטוריה כולה: "מי אני?", "מה תכליתי בעולם?", "עבור מה נוצרתי?", "לשם מה אני עובר את מסכת חיי?". כמובן, שישנם יוצאי דופן, שאינם שואלים שאלות וזורמים בנהר החיים: קמים בבוקר, עבודה, משפחה, קצת תקשורת, ושוב לישון, וחוזר חלילה. הם אינם שואלים שאלות, פשוט זורמים כדג מת הזורם לאן שישיטו אותו המים. אבל רק דג מת זורם, לעומתו דג חי שוחה, גם נגד הזרם. על אותם "זורמים" נאמר "אין שכל אין דאגות"... אך רוב בני האדם ברי הדעת, שואלים שאלות, ומבקשים להתבונן ולהבין, מהי מטרת חייהם?? ומה מטרת העולם הזה??

אביב גפן הקדיש את אחד משיריו "לכבוד מיליארד תועים שאת דרכם עוד מחפשים". לחפש זה טוב, לשאול זה מצוין, ולרצות להגיע לאמת זה נפלא! זה בדיוק ההבדל בינינו, בני האדם, לבעלי החיים שפשוט חיים בלי לשאול שאלות.

אז הנה הבשורה לכל המחפשות והמחפשים: מי שיחקור מעט במקורות שלנו, ימצא נוסחה חד משמעית, כל כך פשוטה כביכול, אך בחובה חוכמה ענקית והדרכה גאונית כיצד על האדם לחיות את חייו, לא כתועה תמידי אלא כממוקד מטרה.

נוסחה זו אנו מוצאים בפרקי אבות פרק ג': "עקביא בן מהללאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואִי אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת – מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך – למקום עפר רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון – לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא".

כשאנו מסתובבים בחיינו כשעינינו מכוסות, אנו מגששים כעיוורים לכאן ולכאן, נתקלים בדברים, שוברים דברים, איננו יודעים מהי המטרה ובאיזה מסלול ללכת, מנסים לכיוון זה ולכיוון אחר, ובסופו של דבר מגלים שהסתובבנו במעגלים, לא הגענו לשום יעד וזרענו רק הרס סביבנו. אין כך הדבר אצל אדם חושב, שאינו מעוניין שחייו יחלפו בסיבובים חסרי תועלת בחשיכה, אלא מבקש למלא כל יום בחייו, ולצעוד ממוקד למטרה לשמה הגיע לעולם.

אז איך מסירים את הכיסוי מעל עינינו?

ראשית, דע! מאין באת? – כל אדם, גם המכובד, העשיר ובעל השררה הגדול ביותר, הגיע מטיפה סרוחה. כשנכיר בכך נינצל ממידת הגאווה שהיא אם כל חטאת.

שנית, לאן אתה הולך? למקום עפר רימה ותולעה. מה לעשות? כולנו בסוף המסלול יורדים למקום אחד: מקום של עפר רימה ותולעה. כפי שנכתב: "כי מעפר באת ולעפר תשוב" (בראשית ג' י"ט). ולא משנה כמה נכסים צבר האדם בחייו, בסופו של דבר, לאחר 120, מגיע כל אחד ואחד לחלקה זהה של פחות משני מטר אורך, ולא יכול לקחת עמו כלום! כשיחשוב האדם כי עם סיום תפקידו בעולם הוא ניטמן במקום עפר, במקום של רימה ותולעה, הוא יינצל מן התאווה ואהבת הממון. כי גם התאווה הגדולה ביותר מאבדת מטעמה כשחושבים על התחנה הסופית... וכשמכירים בתובנה הזאת גם הכסף שהפך להיות המושל על חיינו מקבל התייחסות שונה.

דבר שלישי ואחרון – לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון?? לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. זה הנוק-אאוט בנוסחה. העולם אינו הפקר. כל מעשיך בספר נכתבים. יש דין ויש דיין! כשיסתכל האדם על כך, שהוא עתיד לתת דין לפני בורא העולם על כל מעשה, דיבור, או כוונה שבלב, על כל חסד שעשה, ולהבדיל, על כל גזל שחטא בו. על כל אדם שאהב אהבת חינם, ולהבדיל, על כל פעם שדיבר לשון הרע, או הלבין פני חבר וכיו"ב, הוא יפרוש מן החטא ולא יבוא לידי עבירה. כשנחשוב בכל יום על היעד הסופי – הדין והחשבון שיהיה עלינו לתת בסוף המסלול, כשיציגו לפנינו את "סרט חיינו" בעולם האמת, שם אין משוא פנים ואין שכחה – נוכל להינצל מהחטא.

זהו – אחים ואחיות יקרים. עדיין קיימת ועומדת בפנינו האפשרות להסיר הלוט והמסווה מעל עינינו, ואם צריך - לחשב מסלול מחדש. כי כל עוד הנר דולק אפשר לתקן!

בהצלחה וחודש טוב

איריס