הלכות מבשל בשבת (חלק א') ע"פ פסקי מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל

הלכות מבשל בשבת, הכנת קפה ותה בשבת, שימוש בבוילר ודוד שמש בשבת, ע"פ פסקי מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, מלוקט מתוך ספרו "חזון עובדיה" שבת כרך ד'.

א. אחת מל"ט [39] מלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "מבשל". ולכן אסור בשבת לבשל, לאפות, לצלות, או לטגן, בין ע"י האש ובין ע"י החשמל. חשוב להבהיר! שאסור לבשל בשבת למרות שהאש דלוקה כבר מערב שבת, ואינני מדליק את האש בשבת.

ב. כשם שאסור לבשל באש בשבת, כך אסור לבשל ב"תולדת האש", כלומר, בדבר שהתחמם על ידי האש. ולכן אסור לשפוך מים צוננים לתוך תבשיל חם, אפילו בשעה שאינו עומד על האש, מאחר שהמים מתבשלים מהתבשיל שהתחמם ע"י האש. במה דברים אמורים, כשהתבשיל עדיין חם ב"חום שהיד סולדת בו", כלומר, שהוא חם כל כך שאדם בינוני נמנע מלאוכלו מרוב חומו. אבל אם אין התבשיל חם כל כך, מותר לשפוך לתוכו מים צוננים, שכבר אין בכוחו לבשל.

ג. תבשיל המונח על הפלאטה, ונצטמק עד שיש חשש שיישרף התבשיל, אסור לתת לתוכו מים רותחים בשבת, אף אם התבשיל הורד מעל האש. מפני שכשיוצאים המים מה"כלי ראשון" פוסקת רתיחתם, והמים חוזרים ומתבשלים באמצעות התבשיל. ואף העדות שנהגו בחוץ לארץ להקל בהוספת מים רותחים לתבשיל, בארץ ישראל ינהגו כדעת מרן שקבלנו הוראותיו.

אלא יש להסיר את הקדרה עם התבשיל מעל הפלאטה, ולהניח קדרה ריקנית על הפלטה, ושוב להחזיר את הקדירה שהתבשיל בתוכה על גבי הקדירה הריקנית. או ניתן להניח מערב שבת שקית [שאינה מתבקעת בחום] עם מים בתוך התבשיל, וכשרואה בשבת שהתבשיל עומד להישרף, מותר לנקוב את שקית המים, כדי שהמים יתערבבו בתוך התבשיל. שהרי בצורה כזו, המים אינם יוצאים מהכלי, ועומדים ברתיחתם.

ד. אסור ליתן בשבת פלפל טחון או כרכום ושאר מיני תבלין בתוך התבשיל, אפילו לאחר שהסירו את הקדרה מעל האש, כל זמן שהתבשיל חם בחום שהיד סולדת בו.

ה. מותר ליתן מלח לתוך תבשיל שהוסר מהאש, אבל אסור ליתן מלח בתבשיל המונח על גבי האש. אך המלח שבזמנינו עובר תהליך זיקוק, ונחשב כמלח מבושל, ולכן מותר ליתנו גם בתבשיל הנמצא על גבי האש, שהרי אין בישול אחר בישול בדבר יבש.

ו. אין לפתוח בשבת את ברז המים החמים, אם המים חוממו באמצעות בוילר חשמלי, כל זמן שהמים שבדוד עדיין חמים בחום שהיד סולדת בו. שהרי עם פתיחת ברז המים החמים של הבוילר - נכנסים מיד מים צוננים לדוד, והם מתבשלים ע"י המים החמים שבדוד אשר התחממו מכח החשמל. האיסור חל גם אם הבוילר כעת כבוי.

ז. אמנם, מותר לפתוח את ברז המים החמים שחוממו על-ידי ''דוד שמש'', ולהשתמש בהם לשטיפת כלים, או לרחיצת פניו ידיו ורגליו, וכיוצא בזה. אבל אסור לרחוץ בשבת במים חמים אלו את כל הגוף.

הכנת תה וקפה בשבת

א. הכנת תמצית התה (סאנס): אסור לערות מים חמים מהמיחם על עלי התה בשבת, משום איסור בישול העלים בשבת. אלא יש להכין את מי התמצית מערב שבת, על ידי בישול והרתחת העלים מערב שבת. ואם כלו מי התמצית מן הקומקום בשבת, ונשארו העלים לבדם, מותר לערות עליהם מים חמים בשבת, אפילו אם נותרה לחלוחית בעלים, שאין בישול אחר בישול ביבש.  

ב. הכנת כוס תה בשבת: אסור לערות בשבת מים חמים מהמיחם על מי תמצית התה שבכוס, מאחר שהמים החמים מבשלים את תמצית התה. אלא יש לערות תחילה את המים החמים לתוך כוס ריקה, ועליהם למזוג את תמצית התה. שכעת המים הם "כלי שני" ואין בכוחם לבשל את התמצית. (המיחם או הקומקום בהם בושלו המים נחשבים ל"כלי ראשון", ואילו הכוס אליה הועברו המים מהמיחם נקראת "כלי שני", ומאחר שהמים התקררו במהלך העברתם ל"כלי שני" אין בכוחם לבשל).

ג. מעיקר הדין מותר לתת שקית תה לתוך כוס מים חמים, שהרי המים שבכוס הינם כאמור "כלי שני". ויש חולקים ואוסרים בשקית תה. ולכן טוב להחמיר, ולערות את המים החמים שבכוס, לתוך כוס אחרת שבתוכה מונחת שקית התה. ומותר להוציא את שקית התה מן הכוס, ואין לחוש בזה לאיסור בורר.

ד. מותר לתת עלי מנטה (נענע) בשבת לתוך כוס תה חם, כיוון שהיא "כלי שני", וכלי שני אינו מבשל וכנ"ל. (חובה קדושה בכל ימות השבוע, לקנות עלי נענע של גוש קטיף וכדומה, מאחר שבעלי הנענע הרגילים ישנם תולעים רבים).

ה. הכנת כוס קפה בשבת: מותר לערות בשבת מים חמים מהמיחם על אבקת הקפה, מאחר שהיא קלויה, ו"אין בישול אחר קלייה". ובני אשכנז נוהגים להחמיר בזה. ולכל הדעות, מותר לערות מים חמים מהמיחם על קפה נמס ועל סוכר, מכיון שהם כבר מבושלים, ו"אין בישול אחר בישול" בדבר יבש.

ו. כוס קפה חם מאד, מותר לתת לתוכו בשבת חלב קר, שכלי שני אינו מבשל אפילו כשהוא חם מאד.
 
לקריאת הלכות מבשל חלק ב לחצו כאן