לקט שאלות ותשובות בענייני הלכה וייעוץ (מס' 2) מאת הרב מנשה בן פורת שליט"א

לקט שאלות ותשובות בענייני הלכה וייעוץ מאת הרב מנשה בן פורת שליט"א, התשובות ניתנו במסגרת "שאל את הרב" כאן באתר, ובאתר "הידברות": האם מותר למרוח שפתון או ווזלין בשבת? מתי יש לקיים אזכרה בשנה מעוברת? האם גרושה חייבת בכיסוי ראש? מה כמות הבצק החייבת בהפרשת חלה? ועוד.

ש. האם מותר להשתמש בשפתון או בווזלין בשבת לשפתיים, כשיש יובש אך אין סדקים?

ת. אסור להשתמש בשפתון בשבת, הן בשפתון אדום והן בשפתון  שקוף, משום איסור צובע בשבת. (שמירת שבת כהלכתה, פרק יד הלכה נה. מנוחת אהבה,  ח"ג פרק יג ס"ו).

ואסור למרוח ווזלין או שמן על שפתיים יבשות, משום איסור רפואה בשבת. (שמירת שבת כהלכתה, פרק לד הלכה יג).אבל אם מניעת הדבר יגרום לך צער רב, והתחלת לשים את  הווזלין או השמן בימות החול, מותר למורחן על השפתיים בשבת. (עיין ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמוד קלה).בתנאי  שתמרחי היטב את הווזלין עד שכולו יבלע בשפתיים, ושלא תישאר שכבה על גבי  השפתיים. (שו"ת יביע אומר, ח"ד סימן כז אות ב. חזון עובדיה שבת, כרך ד עמ' קסב ועמ' שפד).

ש. חמי נפטר ביום שבת כ"ז באדר תשע"ג, והובא לקבורה ביום כ"ט באדר. מתי יש לקיים את האזכרה של ה- 11 חודש, ומתי תאריך האזכרה של ה- 12 חודש, בשנה זו שהיא שנה מעוברת?

ת. עליכם לערוך את האזכרות לפי תאריך הפטירה, ולא לפי יום הקבורה. (חזון עובדיה אבלות, כרך ג עמ' ר). ולכן, את האזכרה של 11 חודש יש לעשות בכ"ז שבט תשע"ד. ותאריך האזכרה של 12 חודש - בכ"ז אדר ב' תשע"ד, וכן בכל שנה מעוברת יש לערוך את אזכרת יום השנה בכ"ז אדר ב'. (שם עמ' רכט). השנה הזאת בלבד, שהיא השנה הראשונה לפטירה, אם תוכלו לעשות אזכרה גם בכ"ז אדר א' תשע"ד, תבוא עליכם ברכה. (שם עמ' רלא).

ש. אני גרושה, ולקחתי על עצמי כיסוי ראש כהודיה להשם שריפא את בתי מדלקת ריאות חריפה, כשהייתה מאושפזת בטיפול נמרץ בסיכון גבוה. אני גאה להיות דתייה, אך לא אשקר, ואומר, שהכיסוי מהווה עבורי בלבול. כי אני גרושה, וכולם חושבים שאני נשואה, ולא מציעים לי הצעות. מה עלי לעשות בנידון? כל גבר שאני נפגשת איתו טוען שאני לא צריכה כיסוי ראש, כי אני לא נשואה. ממני, האובדת עצות.

ת. אשרייך ואשרי חלקך, בת מלך יקרה! ולשאלתך, על פי ההלכה גם אישה גרושה חייבת בכיסוי ראש. (שו"ת יביע אומר, ח"ד חאהע"ז סימן ג). אל תדאגי, את תמצאי את זיווגך למרות הכיסוי ראש שלך. יותר נכון, בזכות הכיסוי ראש שלך. שהרי ה' הוא שמזווג זיווגים, ו"שידוך משמיים". אני מציע שתפני לשדכניות, כדי למצוא את החתן שלך, בצורה כזו נושא הכיסוי ראש לא יהווה בעיה בכלל.

ש. אני חוזר בתשובה, חי בסביבה בעיקר חילונית - מסורתית. אני מנסה לשמור נגיעה ועיניים, למרות שאני חי בסביבה שיש מבחנים כל הזמן. יש תקופות שאני מצליח יותר ומקפיד יותר, ויש תקופות שאני פחות. איך אני יכול בע"ה להתחזק בשמירת הברית? מאוד חשוב לי. אין לי אפשרות לעזוב את המשפחה וללכת לישיבה, כי כל עוד שאני בבית אני גורם להם לקיים חלק מהמצוות בעקיפין או בצורה חלקית, וגם אני מנסה לקרב לבבות בין ההורים. איך עלי לפעול?

ת. מומלץ לך ביותר, ללכת לישיבה לחוזרים בתשובה וללמוד שם. המצב בו אתה נמצא, לחיות בסביבה לא תומכת, ועם הרבה ניסיונות, לא בריא כלל לרוחניותך. אסור לאדם להעמיד עצמו בניסיון. (גם בישיבה ישנם ניסיונות, כי היצר הרע שוכן בלבבות, אבל היכן שאתה מתגורר הניסיונות שם קשים הרבה יותר). אתה צריך לדאוג לרוחניות "שלך", בבחינת "חייך קודמים", ולכן העניין הזה שכשאתה בבית בזכותך הוריך מקיימים מספר מצוות, לא יכול לגבור על הדאגה לעולמך הרוחני.

ש. כיצד ניתן לעשר בפועל עשבי תיבול שצומחים בגינה הפרטית? מאחר וכל פעם לא קוטפים כמות גדולה אז קשה לשקול, האם ניתן לספור גבעולים ולעשר לפי זה?

ת. תחילה יש להבהיר, כי עשבי תיבול שאינם נאכלים בפני עצמם, אלא מתבלים בהם את התבשילים בלבד, כגון: פלפלים שחורים הנטחנים דק דק, כרכום, כמון וכיו"ב, פטורים מתרומות ומעשרות. ורק תבלינים הנאכלים בפני עצמם, כגון: בצל, שום, זעתר, קצח שמפזרים על הלחם, כרפס, פטרוזליה, וכיוצא בהם, חייבים בתרומות ומעשרות. (חזון עובדיה תרומות ומעשרות, עמ' ק ובהערות שם).

ולגבי שאלתך, אם תוכלי לשקול את הגבעולים, ולתת עשירית לפי משקל, עדיף שתעשי כן. ואם אינך יכולה לשקול, אז תספרי את הגבעולים, ולפי זה תתני את המעשרות, כפי שכתבת בשאלתך. (שו"ע יו"ד סימן שלא סעיף כד. ביאורי הגר"א שם אות קכד).

ש. יש לי עלי לימונית בגינה, אני קוטף כדי להכין משקה, האם אני צריך לעשר?

ת. אם אני מבין נכון, לא סוחטים את העלי לימונית, ולא אוכלים אותם, רק שמים אותם במים חמים וזה נותן טעם במים, כמו עלי תה. אם אכן כך הם פני הדברים, אז אין צורך לעשר עלי לימונית, כיוון שהם באים רק לתת טעם במים, וכמו שאין צורך לעשר עלי תה, כמבואר בחזון עובדיה (תרומות ומעשרות, עמ' קב).

ש. אם אני עושה חלות מקילו קמח בלבד, האם אני חייבת בהפרשת חלה או לא?

ת. אין מפרישין חלה אלא אם כן עושים חלות מ-1.560 ק"ג קמח ומעלה. וממידת חסידות טוב להפריש חלה בלי ברכה משיעור קילו ומאתים גרם. (הליכות עולם ח"א עמ' רפח. קשו"ע ילקוט יוסף, ח"ב עמ' תתיב ס"ו).

ש. האם מותר להעביר עץ פרי ממקום למקום בגינה?

ת. מותר להעביר עץ פרי ממקום למקום בגינה, בתנאי שחופרים עמוק ועוקרים את העץ יחד עם כל שורשיו, ועם גוש אדמה גדול כל כך שגם לאחר עקירת העץ הוא יכול להמשיך ולחיות. ואם בסוף נותרו קצת שורשים באדמה, אין זה נחשב למעשה איסור. ועדיף לעשות כן על ידי גוי. (שאלת יעבץ ח"א סי' עו, ושו"ת חיים שאל ח"א סי' כג. וע"ע פתחי תשובה יו"ד סימן קטז סק"ו, ושו"ת חיים ביד סי' כד).