הלכות מבשל בשבת (חלק ב') ע"פ פסקי מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל

הלכות מבשל בשבת, חימום מאכל מבושל בשבת, החזרת קדירה על הפלטה בשבת, העברת קדירה לפלטה אחרת בשבת, ע"פ פסקי מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, מלוקט מתוך ספרו "חזון עובדיה" שבת כרך ד'.

בישול אחר בישול בשבת

א. תבשיל יבש שהתבשל כל צורכו בערב שבת והצטנן, מותר לחממו בשבת. מאחר ש"אין בישול אחר בישול ביבש". אבל תבשיל לח שהתבשל כל צורכו בערב שבת, אסור לחממו בשבת, אם התבשיל כבר אינו רותח בדרגת "חום שהיד סולדת בו". ("חום שהיד סולדת בו" פירושו, שהוא חם כל כך שאדם בינוני נמנע מלאוכלו מרוב חומו).

ב. אפילו תבשיל יבש שנתבשל כל צורכו והצטנן, אסור לחממו בשבת ישירות על כיריים של גז, גזירה שמא יגביה את עוצמת האש למהר חימום התבשיל. אלא יש להניחו על גבי כיסוי פח שעל גבי הכיריים, או על גבי קדירת תבשיל, או מיחם מים חמים שעל הכיריים. וכן מותר לחממו באמצעות פלאטה חשמלית של שבת, כיוון שאין אפשרות להגביה את מידת החום שלה.

ג. אם היה רוב התבשיל יבש, ומיעוטו רוטב, התבשיל נידון כדבר יבש, כיוון שהרוטב בא לתת טעם בתבשיל, והוא בטל לתבשיל. ולכן מחבת עם דגים ומעט רוטב, שהתבשל כל צורכו מערב שבת והונח במקרר, מותר לחממו בשבת ע"ג פלטה חשמלית. אבל אם יש בתבשיל היבש הרבה מרק, דין התבשיל כדבר לח, שאסור לחממו בשבת. למרות שרוב התבשיל הוא עופות ותפוחי אדמה וכדומה דברים יבשים.

ד. מותר מן הדין ליתן מאכל אפוי או צלוי, כגון: לחם, שניצל, וכדומה, בתוך סיר עם מאכל רותח שהיה מונח על האש, ש"אין בישול אחר אפייה וצלייה", והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה. אך מותר לערות מרק רותח על דבר אפוי או צלוי ללא שום פקפוק. וכן מותר ליתן בשר מבושל על גבי פלאטה של שבת שיהיה כעין צלי, ש"אין צלייה אחר בישול". ואחינו בני אשכנז נוהגים להחמיר בכל זה כדעת הרמ"א.

ה. מותר ליתן פרוסות לחם על פלאטה של שבת, וכיוצא בזה, כדי להקשותן ולעשותן צנימים, ש"אין אפיה אחר אפיה".

ו. מותר לערות מים רותחים על גבי "מנה חמה", כיוון שהאיטריות ושאר המרכיבים שבקופסא הינם מטוגנים לגמרי, ו"אין בישול אחר טיגון בשבת". ולכן גם מותר לערות מרק רותח על שקדי מרק המונחים בצלחת.

ז. פשטידה הממולאת בחתיכות בשר ושומן, המבושלת כל צרכה מערב שבת, מותר ליתנה על פלאטה של שבת, או על כיריים של גז המכוסות בפח, כדי לחממה. ואף על פי שעל ידי כך השומן נמס ונימוח ונהיה לח, כיוון שעתה בשעה שהוא נותנו לחממו הוא יבש, דינו כדבר יבש, שאין בו בישול אחר בישול.

החזרת קדירה על גבי האש בשבת

שאלה: קדירת תבשיל שהייתה מונחת על האש, והסירו את הקדירה בשבת, האם מותר להחזירה לשם. כגון, שצריך לבוא אחד מבני הבית מאוחר יותר, ורוצים שהאוכל יישאר חם בעבורו?

כיוצא בזה נשאלתי: "הייתה הפסקת חשמל בשבת, עקב סופת השלגים, וחבר שלי לקח בעצם יום השבת את החמין, והניחה על הפלטה בבית חמותו שגרה מאה מטר לידו, האם זה היה מותר" ?

תשובה: מותר להחזיר את התבשיל, ואף להעבירו לפלאטה/כיריים אחרות, בתנאים הבאים:

א. המאכל מבושל לגמרי, שאם התבשיל עדיין אינו מבושל כל צורכו, הרי הוא מבשל בשבת.

ב. מותר להחזיר אך ורק לפלטה חשמלית, או לכיריים של גז המכוסות בפח, הנקרא בלא'ך, אך אין להחזירו ישירות על הכיריים.

בתבשיל לח מותר להחזירו או להעבירו רק אם קיימים עוד שני תנאים נוספים:

1. התבשיל עדיין רותח, בדרגת "חום שהיד סולדת בו". כלומר, שהוא חם כל כך שאדם בינוני נמנע מלאוכלו מרוב חומו. (לאשכנזים די שהתבשיל עדיין חם מעט, ולא התקרר לגמרי).

2.  לא הניחו את הקדירה על הקרקע, אלא תפסו את הקדירה ביד או הניחוה על גבי כסא. ואם רוצים להניחה על גבי שיש או שולחן – יש להניח מגבת מתחת לקדירה. (לאשכנזים צריך תנאי נוסף, שיהיה בדעתו כשמוציא הסיר מעל הפלטה להחזירה לשם או להעבירה למקום אחר. וגם צריך שיאחז את הקדירה בידו דווקא, ולא יניחנה על שום מקום).