לקט שאלות ותשובות בענייני הלכה וייעוץ (מס' 6) מאת הרב מנשה בן פורת שליט"א

לקט תשובות שהשיב הרב מנשה בן פורת כאן באתר ובאתר הידברות: אם נשמעת אזעקה באמצע תפילת שמונה עשרה, האם מותר לי ללכת למרחב המוגן? והאם זו חובה? כיצד נהרג בחור בשעה שעשה חסד, כשחילק אוכל לחיילים? האם השם ליה הוא שם טוב לבת?

שאלה: אם נשמעת אזעקה באמצע תפילת שמונה עשרה, האם מותר לי ללכת למרחב המוגן? והאם זו חובה? ומה הדין אם אני שליח ציבור, והמתפללים אינם פוחדים להישאר בבית הכנסת, האם חובה עלי ללכת למרחב המוגן?

תשובה: בכל המקרים הנ"ל, חובה ללכת בשתיקה למרחב המוגן, משום "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". שהרי פסק בשולחן ערוך (סימן קד ס"ג): "ואפילו נחש כרוך על עקבו, לא יפסיק. אבל עקרב, פוסק, לפי שהוא מועד יותר להזיק". והנה, אם היזק הטילים נחשב כעקרב, שהוא מועד להזיק, בוודאי שמותר להפסיק. ואפילו אם היזק הטילים נחשב כנחש, שאין הזיקו שכיח, עדיין מותר להפסיק בהליכה, מאחר שכל איסור ההפסקה לגבי נחש, זהו דווקא בדיבור, אבל מותר להפסיק בהליכה. (מ"ב שם סק"י, הליכו"ע ח"א עמ' קמה בהערה א, ועיין בבה"ל שם ד"ה לא יפסיק. ודלא כמש"כ בהליכות שלמה, פ"ח, דבר הלכה, אות ה', לגבי מלחמת המפרץ, עי"ש).

ויש להמשיך את התפילה במרחב המוגן, ולא להמתין לחזרה לבית הכנסת, כדי שלא להפסיק שיעור זמן שלוקח [לאותו מתפלל] להתפלל את כל תפילת שמונה עשרה כולה. שהרי במקרה כזה, יש לספרדים לחזור לתחילת תפילת העמידה. (שו"ע סימן קד ס"ה-ו, הליכו"ע ח"א עמ' קסו ס"ה).

שוב ראיתי תשובה כתיבת יד, למרן רבינו עובדיה יוסף הכ"מ, בנידון השאלה הזו, שנשאלה במבצע "עמוד ענן", שכתב: "הליכה אינה הפסק, ולכן ירוצו למרחב מוגן, וימשיכו שם תפלתם". וכן כתב בתשובה נוספת, לגבי שאלתו של הרב אברהם סבג מאופקים: "בשבת שעברה החלה התקפת טילים לעבר ישובי הדרום, בשעת קריאת התורה וחזרת הש"צ, כאשר נשמעת אזעקה האם חובה לצאת למקום מוגן, אף על פי שספר תורה פתוח? וכן בזמן לימוד בכולל באמצע הסדר או באמצע שיעור תורה לרבים, האם חייבים להפסיק ללמוד ולרוץ, או שזכות לימוד התורה והשהות בבית-המדרש יכולים להגן על הכלל?". ועל זה השיב לו מרן בכתב ידו: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם נאמר, ובעתות כאל סוגרים את ספר התורה וספרי הקודש, והולכים למקום מוגן, שאנוס רחמנא פטריה, וחכו כמעט רגע עד יעבור זעם, חזקו ואמצו". (שהרי "אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב". וע"ע במאור ישראל ח"א דף מח ע"א, ובהליכות עולם ח"א עמ' קמו בהערה בשם מט"י, ובהליכות שלמה שם, ודוק היטב).

שאלה: ישנה מישהי בעבודה, שמדי פעם מאזינה לדברי התורה הקדושה ומתקרבת ליהדות. היום היא אמרה, שבעלה והיא קצת מתקשים להבין, שאם נכונים כל הדברים האלה שהיא שומעת, איך ייתכן שהבחור שהלך לעשות מצווה לתת אוכל לחיילים, נהרג. האם כבוד הרב יכול לתת לי את המילים הנכונות להסביר לה, כי היא אמרה שבעקבות המקרה, בעלה לגמרי ירד מאמונתו, אם הייתה במעט.

תשובה: בני הזוג הללו בנו לעצמם כלל חדש ביהדות, לפיו אדם לא יכול להיפגע בשעה שעושה מצווה, וכשהם רואים שהכלל שהם המציאו אינו עומד במבחן המציאות, הם נחלשים באמונה. אבל אין זה מבחן ליהדות, כי ביהדות כלל לא מופיע הכלל הזה, להיפך, הגמרא אומרת "שלוחי מצווה אינם ניזוקים", ובאותה נשימה הגמרא מסייגת את דבריה, שבמקום שההיזק שכיח - הם כן יכולים להינזק. וההסבר לכך, שה' מנהיג את עולמו בצורה טבעית, (אם כל ההנהגה הייתה על טבעית, לא היה שום ניסיון ובחירה לאדם, ולא היה מגיע לאדם שכר). וכמו שמובן לכל, שאם אדם יכנס לאש בשביל מצווה שהוא ישרף, כך מי שהולך למקום סכנה, למרות שזה בשביל מצווה, הוא לא יכול לקוות שסדרי בראשית ישתנו, והוא לא יפגע. האדם שחילק אוכל לחיילים, הוא הלך למקום ששכיח היזק, ואין כאן תמיהה כיצד הוא נפגע בשעה שקיים מצווה.

שאלה: רציתי לברר, האם השם ליה הוא שם טוב לבת?

תשובה: הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל אמר, שלא טוב לקרוא שם שאינו מהתנ"ך, כאשר מופיע בתוכו שם ה'. לכן לא רצוי השם ליה.

שאלה: ברצוני להכין בו זמנית שתי עיסות שונות לעוגות שמרים, כל קערה 1 ק"ג קמח. ברצוני לדעת, האם להפריש חלה מכמות זו, ואיך?

תשובה: תחברי את שתי העיסות, עד שתהא ביניהן נקודת חיבור, שכאשר יפרידו את העיסות, עיסה אחת תתלוש מהשנייה מעט בצק, תפרישי חלה, ושוב תפרידי. במה דברים אמורים, שדעתך לאפות את שתי העיסות באותו טעם, אבל אם את מעוניינת לאפות את העיסות בטעמים שונים, אין חיוב הפרשת חלה על העיסות האלו. ואפילו אם תלושי עיסה אחת גדולה, ודעתך לחלק את העיסות לשניים, ולאפותן בטעמים שונים, העיסה פטורה מהפרשת חלה. (קישו"ע ילקו"י, ח"ב עמ' תתיג-תתיד).