"מלחמת תרבות" - מאמר לחנוכה

מהי באמת "מלחמת המכבים"? על מה הם נלחמו? מה היתה תרבותם של המכבים? מאמר יסודי לחג החנוכה שישיב לכם על כל שאלותיכם בנוגע לחג המיוחד הזה.

"מלחמת המכבים" מהי?

ישנם המתארים זאת כך: המכבים לא יכלו לסבול את הכובש הזר – "היוונים" שהשתלטו על ארץ ישראל, המכבים היו גיבורי כח: 2 מטר גובה, גוף משולש ושרירי. הם יצאו למלחמה ביוונים. הביסו אותם, גירשום מהארץ, והחזירו את הכבוד הלאומי ליהודים. לדידם הייתה זו "מלחמה מדינית" – מאבק על השלטון בארץ ישראל. הם מדמים זאת ל"מלחמת השחרור" ב-48 להקמת "מדינת ישראל". מכאן קצרה הדרך לקריאת קבוצת כדורגל בשם "מכבי", על שם הגיבורים הגדולים ההם.

התיאור הנ"ל הינו סילוף גמור של ההיסטוריה. הרי היוונים שלטו בארץ במשך 180 שנה, (34-214 לבית המקדש השני), והיהודים כלל לא התנגדו לשלטון היווני בתקופה ארוכה זו. אילו הפריע ליהודים השלטון הזר, מדוע הם לא התנגדו מייד בתחילת הכיבוש היווני?! ללמדך, שלא הייתה כאן "מלחמה מדינית" אלא "מלחמת תרבות", ולכן רק כאשר היוונים החלו לכפות על עם ישראל את תרבותם, והציקו לישראל בשמירת התורה והמצוות, אז החלה ההתנגדות והמלחמה. כמו כן מבואר בחז"ל שהחשמונאים היו בסך הכל 8 "אברכים" חלשים אשר הצטרפו אליהם קומץ "חרדים", והם לחמו ביוונים וגם ב"מתיוונים" - אותם יהודים שקיבלו על עצמם את תרבות יוון.

אלכסנדר והתלמיים

לפניכם מספר קטעים מספרי ההיסטוריונים באותה תקופה (יוסיפון, מלחמת היהודים) המתארים בצבע את שאירע באותה תקופה. (מתוך החוברת "ימי חנוכה בהלכה ובאגדה"):

"שתי ערים מפורסמות היו ביוון: אתונה, וספרטה. "ספרטה" הייתה עיר האם של כל תרבות הספורט והכוחניות, הם סגדו והתפעלו מעוצמה של יופי וכח. לעומתה ב"אתונה" עסקו באומנות ובמדע, או בחקירה פילוסופית, והמושג "דמוקרטיה" התפתח שם לראשונה. היהודים החרדים לדבר ה' סלדו מהתרבות היוונית, עקב ההשפעות השליליות שלה: התרת רסן התאוות, הסגידה לגוף, הפקרות ופריקת יצרים. זאת ועוד, רבי יהודה הלוי כותב בשירו על החכמה היוונית: "אין לה פרי, כי אם פרחים". כלומר, יש לה חיצוניות מרשימה, אך אין לה "פרי", אין בה תועלת אמיתית לשנוי פנימי בתוך אישיות האדם".

"בשנת ג'תמח (312 לפנה"ס) עמד אלכסנדר מוקדון בראש מלכות יוון, הוא פיתח תרבות חדשה שכונתה "התרבות ההלניסטית", בה מיזג בעיקר את התרבות היוונית עם התרבות המזרחית עובדת האלילים, והנחילה לעמים הרבים שכבש, מלבד עם אחד ויחיד שלא אימץ לעצמו תרבות זו, והמשיך להיות דבק בתרבותו העתיקה והמפוארת. לאחר מותו של אלכסנדר החלה תקופת שלטון ה"תלמיים" (ע"ש "תלמי המלך"), בזמנם התפשטה מאד ה"תרבות ההלניסטית". והיא היוותה מכשול חמור לחלק מבני עמנו, אשר חדלו להתנהג כמו יהודים וקראו לעצמם "מתיוונים".

"בשנת ה-25 לשלטון ה"סליקים" –אשר שלטו אחרי ה"תלמיים"- עלה אנטיוכוס הרביעי לשלטון. מחמת שאיפתו שגם היהודים יקבלו את תרבותו – הוא העלה את מעמדם של המתיוונים, ומינה אותם למשרות חשובות, הוא עודד אותם להכניס לירושלים פולחן יווני, כדי לגרום לצעירים למאוס בדרך עמם. הוא אף מינה תמורת סכום כסף גדול את "יאסון" המתיון ככהן גדול. בשלב מסוים החליט אנטיוכוס להרחיק את העם בכח מדרך ה', וגזר עליהם גזרות שמד. בעיקר על מצוות התורה העיקריות: שבת, ברית מילה, וקידוש החודש. הוא הפקיד ביהודה את שר צבאו "פוליפוס", וציוה עליו: "כל אשר יאות מהם למצוותי, וישתחווה אל צלם תמונתי, ויאכל בשר חזיר, ויצא מדת משה – יחיה. וכל הממאן – יהרג ללא חמלה". (חשמונאים ב')".

אנטיוכוס והמכבים

"היו אלו ימים קשים ונוראים לעם היהודי. היהודים הנאמנים לה' ולתורתו מסרו נפשם למיתה על שמירת השבת והכשרות וכו'. יראי ה' הבינו שהתורה והיהדות נתונים בסכנת קיום, והם החליטו לצאת למלחמה גלויה מול הצורר. ההתקוממות הגלויה התחילה בעיר "מודיעין". משהגיעה השמועה ל"פוליפוס" הוא עלה עם צבאו למודיעין, הקים בה פסל, וציוה על כל התושבים להקריב לו קרבן. הוא אף פנה אל מתתיהו הכהן הגדול ואמר לו: "עשה את מצות מלכי אנטיוכוס, ותחיה ולא תמות". ענה מתתיהו בקול גאה: "אני, את מצוות מלכי אני עושה!". עודם מדברים, והנה קם אחד משרי פוליפוס, יהודי מתיון, רוצץ את ראשו של חזיר אחד, והעלה אותו על המזבח. בראות מתתיהו את זאת, מיד שלף את חרבו, רץ לעבר אותו רשע, והכה אותו על צווארו בחוזקה. גופו של אותו רשע נפל על המזבח, ונשרף באש עם בשר החזיר, ואילו ראשו עף כלפי מעלה ונחת ליד שר הצבא היווני. בתוך הבהלה שנוצרה הכה מתתיהו את שר הצבא ועוד רבים מאנשי צבא יוון, ואילו היתר מיהרו לברוח".

"מתתיהו תקע בשופר והכריז: "מי לה' אלי!", הוא ביקש מיהודה בנו לחפש במערות כל איש אשר קנאת ה' טהורה מפעמת בלבו, ואכן התקבצו אליו עדת אנשים צדיקים החרדים לדבר ה'. הם חרטו על דגלם את המילה "מכבי" - ראשי תיבות "מי כמוך באלים י-ה-ו-ה". מתתיהו וצבאו החלו להכות את מחטיאי ישראל – יוונים ומתיוונים, נתצו את הבמות שהקימו היוונים לאלילים, ואת ילדי ישראל מלו".

"אחר שמת מתתיהו לבש יהודה שריון קשקשים וחגר כלי מלחמה, וירד אל האויבים החונים סביבות הרי יהודה, ה' היה בעזרו והוא הצליח להכות 8,200 גיבורים יוונים. שמע "אפולוניוס"-המושל הסורי על פעולותיו של יהודה, מיד אסף צבא רב ועלה לעבר הרי יהודה. נתן ה' רוח גבורה ליהודה, והפיל את גיבורי הצבא כמו שמפיל הקוצר את אלומותיו, כך המשיך והתקדם עד שהכה בחרבו את אפולוניוס עצמו. התחילו אנשי הצבא לנוס, ויהודה עם צבאו רודפים אחריהם ומכים בהם מכה רבה עד מאד. היו ליהודה וצבאו עוד קרבות קשים ביותר, בפרט בקרב מול צבא אנטיוכוס עצמו אשר היו כחול אשר על שפת הים, בכולם ה' עזר להם וניצחו את אויביהם".

"בימים ההם בזמן הזה"

ההיסטוריה חוזרת ורק השמות השתנו. "תרבות המערב" של ארה"ב ומדינות אירופה זוהי בעצם שיכלול של "תרבות יוון"-תרבות הגוף והמתירנות. תרבות זו אומצה ע"י רוב העמים, ולצערנו אף חלק גדול מהיהודים אימצו לעצמם את "תרבות הגויים". בואו ונודה! אין "תרבות ישראלית חילונית", זוהי רק חיקוי עלוב של תרבות ארה"ב, אין שום דבר מקורי בתרבות הישראלית החילונית יותר מתרבויות הגויים. לפניכם ציטוט מח"כ פרופסור נעמי חזן (מרצ): "אין תרבות חילונית בארץ, עיקרה של התרבות החילונית כיום הוא שנאת הכפייה הדתית. כל כך אנחנו יודעים מה אנחנו לא רוצים, עד שאין לנו גם צל של מושג מה אנחנו בעצם כן רוצים. מה החילוניות שלנו, מלבד שנאה לכפייה הדתית?".