מדור "קרועים בין העולם החרדי והחילוני": דרכי חינוך עם נוער מתמודד - לעולם אתה הבן שלנו

שמעתי מעשה נפלא: בחור ממשפחה מסוימת נפלט והחל להידרדר, אך אחרי תקופה הוא חזר הביתה לחיק משפחתו. שאלתי את אביו, כיצד קרה הדבר? מאידך, אירע מעשה בבחור שמתוך הכעס הנורא הלך ליציאה מהעיר, תפס 'טרמפ', ובעיצומה של שבת קודש נסע לקיבוץ!!

מדור חדש: קרועים בין העולם החרדי והחילוני
דרכי חינוך לאור המציאות בזמננו, למניעת נשירת הילדים מהיהדות. דרכי התמודדות עם נערים הנקרעים בין העולם הדתי והחרדי לעולם החילוני. מיועד להורים ולנערים המתמודדים עצמם. מאת הרב יחיאל פליסקין, יועץ חינוכי, מומחה לנוער מתמודד, מחבר ספר 'שתולים בבית השם' העוסק בנושאים אלו. טל: 052-7614899. דוא"ל: ymp803@gmail.com

עקרון חשוב, אותו כדאי שההורים ישננו לעצמם, ולילדם המתמודד, בכל צורה אפשרית - "בכל מקרה אתה נשאר הבן שלנו, ואנחנו ההורים שלך, וזה הבית שלך. תמיד מחכה לך כאן מיטה וארוחה חמה, מתי שתרצה לחזור אנחנו כאן בשבילך". כפי שדרש הגאון הצדיק רבי שמשון פינקוס זצ"ל: "אחת הבעיות הגדולות בדורנו, היא תופעת הנשירה – בחורים שה' יצילנו נפלטים מחוץ לעולמה של תורה. אומר לכם עצות מעשיות מה לא לעשות במצבים כאלו. נפסק בהלכה שאסור לגעת בגוסס, והעושה כך הריהו שופך דמים! ונראה, שכך גם לענין 'גוסס' מבחינה רוחנית!!".

שמעתי מעשה נפלא: בחור ממשפחה מסוימת נפלט והחל להידרדר, אך אחרי תקופה הוא חזר הביתה לחיק משפחתו. שאלתי את אביו, כיצד קרה הדבר? והוא סיפר לי, שלפני שעזב הבן את ביתם, הוא קרא לבנו ואמר לו כך: "דע לך שאני אוהב אותך, ואפילו אם ח"ו תחלל שבת תישאר בני האהוב. רק בקשה אחת לי אליך: אם אי פעם תזדקק לסיוע כספי, אל תהסס לפנות אלי בכל מצב שהוא, ומתי שתרצה הנך מוזמן לחזור הביתה, כי אנו מחזיקים אותך כבננו לכל דבר!". "מילים אלו" –כך סיים בהתרגשות אותו אב– "הן שהצילו אותו!". [אמנם ישנם מקרים שבהם אח אחד עלול לקלקל את שאר האחים, וזוהי שאלה קשה של פיקוח נפש, שיש להפנותה לאדם גדול, ולא להכריע בה לבד].

מאידך, אירע מעשה בבחור שגדל בבית של תורה, ובשלב מסוים החל להידרדר. אך מכיון שגדל בבית כזה, לא היה מסוגל הוא לחלל שבת ולהתפקר לחלוטין. עד שבשבת אחת הרגיז הבחור את כל בני הבית, ואביו לא יכול היה יותר להתאפק. הוא תפס את בנו, זרק אותו מחוץ לבית, וטרק את הדלת אחריו! מתוך הכעס הנורא הלך אותו בחור ליציאה מהעיר, תפס 'טרמפ', ובעיצומה של שבת קודש נסע לקיבוץ!! אינני בא לדון את האב, אולם צריכים לדעת, שאותו בחור היה בבחינת 'גוסס', ואביו נתן לו את ה'מכה' האחרונה, וכביכול 'חיסל' אותו מבחינה רוחנית באופן סופי. [כמובן, מאחר שהבחור עדיין חי מבחינה גשמית, עדיין לא אפסו הסיכויים, ובעז"ה הוא עוד יחזור בתשובה].

אינני מרגיש בנח לכתוב ביקורת על אחרים, אך כמה פעמים היו הורים שטענו באוזניי, כי קיבלו הוראה מרב או מחנך פלוני, להרחיק את הבן ולהילחם עמו עד שיחזור למוטב. ובחלק מהמקרים ראיתי בחוש, איך הנהגה זו גרמה לילד להתקלקל ולהתדרדר עוד יותר. איני יודע אם ההורים הם שעיוותו ולא הבינו את ההוראה שקיבלו, או שהרב עמו התייעצו לא התמצא בתחום של נוער נפלט. על כל פנים, חובה להזהר מאד מאד בטרם מורים הוראה כזו שאחריתה מי ישורנה.

כלל הדברים: כאשר ילד נמצא במצב קשה, אין הוא מסוגל לשמוע דבר תוכחה, ולא תהיה בכך שום תועלת. וכמו שאמרו חז"ל: "אל תרצה את חברך בשעת כעסו". (אבות ד, יח). אין להרחיק את הילדים הללו, כי בסופו של דבר כולם חוזרים ברוך ה', ואם מרחיקים אותם יכול להיווצר מצב שחלילה לא יהיה להם לאן לשוב! (עפ"י אהל מרים, שיחות הגר"ש פינקוס זצ"ל בעניני חינוך, מעמ' כב).