להתפעם ולהזדעזע! הגאון הרב שלמה משה עמאר שליט"א: "שיקרו למרן זצ"ל, כביכול אני לא רוצה לבוא אליו"

בימים הקרובים תסתיים השנה הראשונה לכהונתו של הראשון לציון, הגאון רבי שלמה משה עמאר, כרבה הספרדי של ירושלים. הגרש"מ אינו נוהג להתראיין ולבטח לא בהרחבה, אך מפאת חשיבות הנושאים שעל הפרק, הוא ניאות להעניק ראיון חג לאתר 'בחדרי חרדים', במהלכו חשף את הסיפור האמיתי של הבחירות לרבנות הראשית. (לצפייה בראיון המלא לחצו כאן).

לפניכם קטעים חשובים מתוך הראיון, בקטעים אלו אנו למדים על גדלותו הענקית של מורנו ורבנו ועטרת ראשון, מרן הגאון הגדול המקובל, רבן של כל בני הגולה, הרב שלמה משה עמאר שליט"א. ועל נבזותם ושפלותם של מתנגדיו. אנו מאמינים שבסופו של דבר, מרן שליט"א יזכה להנהיג את עם ישראל ברמה, וכמו שנאמר על בית הלל שנפסקה הלכה כמותן, בגלל שהיו ענווים ועלובים.

הבן של הרב היה מועמד לדיינות, והיו גורמים [יו"ר ש"ס א.ד.] שסיכלו את המועמדות...

"כן. הוא סובל בגללי. יש אנשים שאני בעיניהם לא בסדר. ואני ברוך ה' לא השבתי לאף אחד אפילו לא במילה, בודאי לא במעשים. יש רדיפות אבל היות ואנחנו בערב כיפור אמרתי אני מוחל לכולם. אמנם ישמעו את זה ויקבלו חשק לעשות עוד, אז אני מוחל להם גם לעתיד. יותר כואב שגם הבן צריך לסבול. בן שהוא מוכשר מאוד, יש לו את אחד הכוללים כאן בירושלים שגם אלו שהתנגדו לו - הבנים והחתנים שלהם [החתן של א"ד לומד בכולל הזה] הכניסו אותם לשם, כי זה כולל ברמה גבוהה שעושים בחינות ברבנות ובדיינות ויוצאים אחוז הכי גבוה. הוא גם רב אזורי 18 שנה. לא רב אזורי שגר במקום אחר, הוא גר שם, ואני שומע איך הם אוהבים אותו שם. זה בכל אופן ניסיון ציבורי עשיר. לא דומה מי שבא ישר מהכולל לבית דין למי שכבר חי ויודע לדבר עם ציבור. אני בטוח שהיה מביא תועלת עצומה, אבל אנחנו קיבלנו, גם הוא וגם אני, את זה באמונה שלמה, שהכל בא מאת השם, ונמשיך בעזרת השם, ואני מקווה שיבוא יום שבית הדין יהנה ממנו".

הרב היה תלמידו הקרוב [של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל], ובזמן הבחירות לרבנות הראשית הייתה מתיחות, והיו דברים שהוצאו מהקשרם, מה הרב יכול להסביר לגולשים ,כדי שידעו מה קרה אז עם הגר"ע יוסף זצ"ל?

"אני ראיתי את המאבק הקשה של בתי הדין, וכל מיני גזרות שאני נאבקתי בהם, וחששתי ורציתי איש שיש לו ניסיון בזה, והצעתי מה שהצעתי - אבל דעתי לא התקבלה, וביקשתי לבוא לפני הרב, היו לי דברים לומר לו, ולשטוח את מה שבליבי. לא יודע אם היה מישהו בעולם שעשה את רצונו כמוני, אני יכול לומר את זה במלוא מובן המילה, בכל התחומים, מפני הרגשת הגדולה והקדושה שלו. היו אנשים שהיה נוח להם לעבוד אחרת, שמנעו ממני להיכנס לרב, אמרו שאני לא רוצה לבוא, וזה גרם למתח. אבל ברוך השם המתח הזה התפוגג, והייתי אצלו בערב כיפור, ואחר כך דיברנו עוד, ומכל הדברים ראיתי לא רק שהוא היה לו לב טוב, ואמר "אני מוחל, מוחל", ואהבתנו אהבת עולם כתמיד, וזה לשונו. היו דברים שאני לא מספר כדי לא לפגוע באחרים שהוא אמר, שמזה היה לי ברור כשמש שהוא הבין את כל הנעשה וזה נותן לי ישוב הדעת.

"אני כל כך אוהב אותו וכל כך מעריץ אותו, והוא אהב אותי ונתן בי אמון בהלכה. כל הבעיות הכי חמורות נתן בידי, ואני חייב לו את כל מה שיש לי, ולא הייתה מחשבה... אלא שהיו דברים שאנשים התערבו והדברים ידועים. היה מקרה שאחד גדול בא ואמר לו, שהוא רוצה לבוא עם פלוני. ואמר לו: "בכבוד", ותוך כדי הדיבור נכנס מי שנכנס וצעק, אז הרב אמר: "תניח את זה עכשיו". הוא היה כבר חולה והם באו בצורות לא... הכל בידו יתברך, כנראה שהיה מגיע לי ייסורים. הלא גם זה שהסכמתי ואמרתי לא לחוק שרצו לעשות שאני ימשיך - הרב קרא לי במיוחד. כי פעם אמרתי שאני לא מתכונן להמשיך, ואמר לי: "למה אמרת שאתה לא תמשיך?" שאלתי אם אני יכול להסביר? והרב אמר לא, רק תבטיח לי שלא תגיד עוד לא, תשב בשקט וזהו. וביקש שנבטיח לו, ועל כן שתקתי ולא עשיתי מצידי שום פעולה לקדם, ולא יכלתי להגיד לא כי הבטחתי לרב. בסוף הפכו את המצב כאילו חיפשתי בכל מחיר. דברים שבאמת הוציאו אותם מהקשרם.

"אני כתבתי לעצמי את הדברים, והכל ברור, ואני יכול להוכיח, אבל אני מעדיף כדי שלא להרבות מחלוקת לא השבתי מעולם. דברים שלא היו ולא נבראו. בני וקרובי אמרו לי יש לך הוכחות תוציא. אמרתי זה לא יעזור וזה רק ירבה ריב ומדון. אני תמיד הייתי איש שלום, ותמיד מחלתי, ותמיד עשיתי שלום בין איש לאשתו, ואני לא הולך להפוך את ההנהגה שלי, אפילו אם אני אהיה הקורבן, אבל השם יתברך הוא רואה, וברוך השם עם ישראל מבין, ואני רואה איך מקבלים אותי בכל מקום. אם היו מאמינים למה שניסו להגיד עלי היו זורקים עלי אבנים, וברוך השם לא כך הדבר. ואני שמח על כך ואני ממשיך לעבוד את השם. יש לנו נסיונות וזה היה הניסיון שלי".