פרויקט "NOT BY CHANCE" - הפרכה מדעית של תאוריית האבולוציה: תחילת פרק 4, האם מישהו סידר את הקלפים?

לראשונה, תורגם לעברית ספרו של ד"ר לי ספטנר, "NOT BY CHANCE", שיצא לאור באנגלית ב- 1997. הספר מפריך מדעית את תאוריית האבולוציה של דרווין. המחבר הינו ד"ר לפיזיקה, בוגר M.I.T . הספר מתמקד בחוסר ההיתכנות המתמטית ההסתברותית של תיאוריית דרווין. ובכך שהתברר שהאורגניזם רק איבד מידע והפך לפחות מורכב. לפניכם כל הספר לקריאה, באדיבות המחבר והמתרגם.

4. האם מישהו סידר את הקלפים ?

קראו לו צ'ק. שמו האמיתי היה פרנצ'יס אך אבוי למי שהיעז לקרוא לו בשמו האמיתי. הוא היה גבוה ופניו שזופים וקמוטים ממזג האוויר, שערו היה שחור עם התחלה של אפור בצדעות. כמעט אי אפשר היה לראות את שערו, כי הוא תמיד חבש כובע נמוך על מצחו, שהטיל צל על עיניו. כובעו, חולצת הבז', הבנדנה הכחולה סביב הצוואר ומגפי העור החומות, גרמו לו להיראות בדיוק כמו הבוקר שהוא היה.

הוא היה מופנם/שתקן. הוא דיבר רק כשנאלץ, לעולם לא שח שיחת חולין. היו לו מוניטין איש ישר והגון. מזגו היה רגוע. הוא לא נטה לכעוס בקלות. אף כשכעס פניו לא גילו כל רגש, הוא שיחרר את כעסו באופן שקול ורגוע.

יום לאחר שסיים להוביל את הבקר לנקודת הסיום צ'ק הגיע ברכיבה על סוסו, לעיירה אבילון. עכשיו הוא היה עייף מהמסע ומלא בכסף, שכרו מהובלת הבקר. הוא רצה רק לנוח תוך כדי משחק פוקר טוב. הוא היה שחקן פוקר מלידה, אי-אפשר היה לראות מה עובר עליו בפנים.     

הם החלו לשחק, צ'ק כבר היה מורווח והרגיש טוב. ממולו ישב ברט מניו-יורק, הוא היה היחיד בשלחן שצ'ק לא הכיר. ברט היה בדיוק ההיפך מצ'ק, הוא היה איש מכירות וקשקשן ללא תקנה, צ'ק לא סבל זאת.

עכשיו היה תורו של ברט לחלק את הקלפים, צ'ק הרים את קלפיו באיטיות והביט בהם, עשר יהלום, שבע יהלום, נסיך יהלום... אולי סידרה ישרה, ואז הגיע תשע יהלום, האם זה יתכן ? הוא כמעט פחד להרים את הקלף האחרון, אך הוא נשאר רגוע ולא שבר את הקצב. ידו הימנית המשיכה בתנועה חלקה כשהוא מצרף את הקלף האחרון לאחרים. זאת הייתה סדרה מושלמת עד לנסיך ! הוא לא הראה סימני התרגשות, אך היתה בו הרגשת התעלות, הוא הרגיש בר מזל. כששלב ההימור הגיע אליו, הסכום עמד על 5 דולר, הוא מצידו הוסיף רק 5 דולר, הוא לא רצה לגרום לאחרים לפרוש מוקדם מדי.

ברט הוסיף 10 דולר. סם נשאר, כך גם אד. צ'ק הוסיף רק עוד 5 דולר, אין סיבה להפחיד את כולם, יש זמן. אין הגבלה לגובה ההימור, לא בדיוק משחק לפחדנים.

פרד מימינו של צ'ק פרש. דון קרא. ברט העלה בעוד 20 דולר, סם קרא, אד פרש. צ'ק העלה בעוד 20. כעת פרד ודון פרשו. ברט העלה עוד 50. סם, כולו מלא זיעה, היסס לדקה ארוכה ואז זרק את קלפיו כלפי מטה ופרש. צ'ק העלה עוד מאה, כעת הוא הולך על הכל, רק הוא וברט נשארו במשחק.

ברט הוסיף 500. זה כל כספו, אבל יש כאן הזדמנות פז להרויח.

ברט העלה 1,000, צ'ק העלה עוד 1,000 (כסף שלא היה לו, אך האשראי שלו היה גבוה), מה יכול להיות בידיו של ברט ?

ברט צחק והעלה עוד 10,000. טוב זה כבר יותר ממה שצ'ק היה מעלה על דעתו להגיע. ברט מנסה להכריח אותו לפרוש. צ'ק ידע שהוא חייב לסגור את המשחק, הוא הוסיף 10,000 והכריז על סיום, כשהוא תמה מה מחזיק ברט.

תוך כדי שהוא צוחק, ברט הניח את קלפיו באיטיות, אחד אחד. נסיך תלתן, מלך תלתן, נראה שלברט יש סדרה, הוא המשיך והניח מלכה ועשר תלתן, סדרה מושלמת עד המלך ! הוא עדיין צחק כשצ'ק לחץ על ההדק והכניס לתוך מצחו, כדור בודד, בקליבר 0.38.

"צ'ק" זעק אד, מה עשית, "הוא רימה" ענה צ'ק בשקט, תוך כדי שהוא מחזיר את אקדחו באיטיות לנרתיק.

"איך אתה יודע" ענה אד, "אתה לא אחד שהורג אנשים בדם קר".

שוב צ'ק ענה בקול שכמעט ולא נשמע "הוא רימה".

"אם ידעת שהוא מרמה, למה נתת לו להגיע כל-כך רחוק ? למה לא עצרת אותו קודם ?".

"לא ידעתי שהוא מרמה", ענה צ'ק באיטיות, תוך כדי שהוא מסתכל הצידה, "עד שהוא הראה לי את הסידרה המושלמת שלו", הוא הסתכל לאד ישר בעיניים, "זה לא סתם מזל".

"איך אתה יכול לדעת שלא היה לו מזל, אתה לא יכול סתם להרוג בן-אדם."

"הוא סידר אותי" אמר צ'ק בקול איטי ומכוון. הוא הסתכל בתקרה והוסיף, "אני מעריך את הסיכויים שלשנינו תצא סידרה מושלמת בפחות מאחד למיליארד. אם קורה משהו כנגד סיכויים כאלו", הוא עצר והסתכל באד, "זה לא...מזל".

"אתה פשוט מטורף, אי אפשר ככה להרוג בן-אדם."

"אני לא יכול לטעות לעיתים קרובות" הוא אמר תוך כדי שהוא מסית את מבטו לחלון. "בכל אופן לא יותר מאחד למיליארד", לאחר הפסקה הוא הוסיף "אדם ישר ייפגע מברק לפני שיחטוף כדור ממני".

בפרק זה נברר האם יתכן שהשונות הגנטית הנדרשת בתיאוריה הניו-דרווניסטית (ת.נ.ד) יכולה להיות אקראית. האם היא יכולה להופיע במקרה ? האם הופעתן של מוטציות מותאמות, מהם בנויה מאקרו-אבולוציה, הם רק עניין של מזל ?

האם סדרות מושלמות בפוקר הוא רק עניין של מזל ? או אולי ברט סידר את הקלפים ?

קיימות שני גישות לטיפול בבעיה מעין זו. אפשרות אחת היא לאסוף הוכחות לכך שברט רימה. אולי מישהו ראה אותו מרמה. אולי ניתן לבנות תיק מהידוע לנו על התנהלותו בעבר. לחילופין נוכל לחשב את הסיכוי לשני סדרות רציפות במשחק אחד, כפי שעשה צ'ק, ומשם להגיע למסקנה, אשר אין סיכוי רב שתהיה מוטעית.

הבה ניגש לשאלת האקראיות באופן דומה. אם נגלה הוכחות מכריעות שהם אינן אקראיות, אזי היפלנו את אחד משני עמודי התווך המרכזיים של הת.נ.ד.

קבוצת נמרוד טוענת שברוב המקרים מאקרו-אבולוציה בנויה משינוי אקראי גדול ולא משרשרת של שינויים קטנים. הם טוענים ששינויים גדולים בפנוטייפ נוצרים בעיקר ממוטציות בגנים הרגולטוריים.

ג'ון מקדונלד מאוניברסיטת ג'ורג'יה שייך לקבוצת נמרוד, הוא סבור שהוספה של מקטעי DNA, הידועים כ-RLE (Retroviral) לגנים רגולטוריים ה המוטציות המניעות את האבולוציה [McDonald 1990]. RLE  הינו אלמנט היכול לדלג כמו טרנספוזון (Transposon), וידוע כסוג מיוחד של ווירוס הנקרא רטרווירוס (Retrovirus)^[1]. לרטרווירוס יש גנום בעל סליל כפול של RNA. כשהוא נכנס לתוך התא, הוא משכפל את ה-RNA שבתא, לסליל בודד של DNA, בעזרת אנזים מיוחד שהוא נושא עמו הנקרא reverse transcriptase. אחר-כך הוא משתמש באנזים זה להעתקת ה-DNA לסליל שני של DNA. בעזרת אנזים אחר (שלמיטב ידעתי טרם בודד) הוא מחדיר סליל כפול של DNA לתוך הגנום של התא. כל צעד בתהליך נשלט על-ידי אנזים מיוחד.

RLE מכיל חתיכות מיוחדות של DNA בכל אחד מקצוותיו, הידועים בשם LTR long terminal) repeat). ה-LTR עצמם מכילים גנים המשמשים כבקרה ליתרת ה-RLE. חלקו העיקרי של ה-RLE מכיל גנים לצורך העברת ה-RLE כמו גם גנים היכולים לבקר חלקים אחרים בגנום שאינם ב- RLE [Stryer 1988].

אך מהם אמצעי הבקרה אותם מציעה קבוצת נמרוד ? כל מה שהוצע עד עתה, הם רק דרכים לכיבוי והדלקה של גנים קיימים. הוספת מקטע של DNA לגן, אכן יכולה לכבות את הגן, ולהשאירה כבויה לדורות הבאים, כמו גם פעולת היפוך בתוך הגן. אך כיצד נפעיל מחדש את הגן ? לצורך זה, תידרש פעולת הוספה או היפוך, שיבטלו בצורה מדויקת את הפעולה הראשונה.

עולות כאן שתי שאלות. הראשונה, האם יתכן שההוספות וההיפוכים הללו אקראיים ? והשניה, כמה מידע ניתן להוסיף לגנום באמצעות פעולות מעין אלו ?

יש בידינו סיבות טובות להאמין שפעולות הרה-אירגון הללו אינן אקראיות. הוספות והיפוכים מארגנים מחדש את הגן, בתהליך מאוד מורכב. ההיפוך מתרחש כששני רצפים מתחברים מחדש בדיוק באופן הנכון. נראה שלהיפוך תפקיד חשוב בתאים ובאורגניזם, אך עדיין איננו יודעים מהו, אולם ידוע לנו שאלו אינם סתם שגיאות גנטיות. פעולות אלו נשלטות על-ידי קבוצה של אנזימים מיוחדים [Darnell et al. 1986].חלקם מקודדים בתוך הטרנספוזון עצמו, וחלקם מקודדים במקומות אחרים בגנום. נראה שפעולות אלה מכוונות לצרכי התא (או האורגניזם). לא נראה שזו האקראיות שלדעת הת.נ.ד מניעה את האבולוציה.

פעולות היפוך והוספה יכולות לנטרל את הגן, על-ידי חדירה לגן ושיבוש של מקטע קריאה. באופן זה הם משמשות כמתגים לצורך כיבוי הגן. ניתן גם למחוק במדויק את מקטע ההוספה, ולהפוך חזרה את פעולת ההיפוך, לצורך הפעלה מחדש של הגן. במקטעי ההוספה (IS), קיימים בקצוות סמנים מיוחדים, המזהים אותם לצרכי הסרה והעברה. לולי הדיוק הרב של פעולתם, הם היו מכבים גנים באופן אקראי וגורמים לתהו ובהו בגנום. 

הסיכויים שהיפוך אקראי, יהפוך חזרה היפוך קודם, קטנים מאוד. ההסתברות להופעת שחלוף בגנום של בקטריה הוא בערך אחד למיליון דורות [Stryer 1988]. אילו הם היו אקראיים, סיכוייהם להופיע בכל מקום בגנום היו זהים. ניזכר שבגנום של בקטריה יש כמיליון נוקליוטידס. הסיכוי שסיומה של פעולת היפוך או מחיקה, יפלו על נוקליוטיד מסוים, הוא אחד לטריליון הכפלות. על-אף שניתן לצפות לארוע כזה בבקטריה. הם אינם יכולים להיות מרכיב משמעותי בקרב בעלי החיים הגבוהים, כי בהם אין מספיק מוטציות. במהלך 65 מליון שנות האבולוציה של הסוס, היו רק כטריליון תעתיקים [Simpson 1953].

יתרה מכך, קבוצת נמרוד אינה מספקת כל הסבר להצטברות המידע בגנום. אם מוטציה מדליקה גן רגולטורי, היא יכולה לגרום להפעלת פונקציה מורכבת, או אפילו מערכת שלימה של פונקציות. אך כפי שציינתי בפרק 3, האינפורמציה הנדרשת לכך,חייבת להימצא כבר בתוך הגנום, ורק מחכה להידלק. מכאן ברור שרה-ארגון של הגנום, אינו יכול לתת מענה למוטציות האקראיות הנדרשות לפי הת.נ.ד.

באופן אישי, הנטייה שלי היא יותר לכיוון קבוצת נמרוד ופחות לקבוצת איתי. אני חושב שהמוטציות המניעות את האבולוציה נמצאןת בעיקר בגנים הרגולטורים. אולי הם גם כוללות את הרה-אירגון הגנטי שתיארנו לעיל. אך עדיין אין לנו מספיק מידע עליהם. אני חושב שהמוטציות הללו מובילות לשינויים גדולים בפנוטייפ, אך הם אינם יכולות להיות אקראיות. באנולוגיה למשחק הפוקר של צ'ק וברט, אפשר לומר שהם אינם רק תוצאה של מזל, אלא תוצאה מכוונת מראש. בנקודה זו, גישתי שונה לחלוטין מהת.נ.ד ומהפרידגמה של דרווין.

קבוצת נמרוד סבורה ששינוי אבולוציוני גדול מתרחש במהלך שרשרת ארוכה של צעדים קטנים. לתהליך קראנו ברירה מצטברת. הם סבורים ששגיאות ההעתקה הם המוטציות המניעות את הצעדים הקטנים. כולם מסכימים ששגיאות ההעתקה הם אכן אקראיות. עם גילויים של שגיאות ההעתקה נוצר קונצנזוס רחב שהם המקור האולטימטיבי לשונות הנדרשת. הם אינן זקוקות למנגנון מיוחד בתא, והם אקראיות, בהתאם לדרישות התיאוריה. איפה אם-כן הבעיה בברירה מצטברת ? מדוע הן אינן יכולות לשמש כמכניזם המניע את האבולוציה ?

כבר הצבעתי על חלק מהבעיות הנובעות מההסבר של קבוצת איתי למאקרו-אבולוציה. זאת גם הסיבה לכך שחלק מהדרווניסטים משתייכים היום לקבוצת נמרוד, ויש לכך הצדקה. הסיכוי שהמוטציות הנכונות יופיעו, נמוך מדי. נמוך בהרבה משני תוצאות מושלמות רצופות במשחק פוקר. הסיכוי נמוך בהרבה מהנדרש, בכדי להעלות על הדעת שהם הופיעו רק במזל. בכדי להבין מדוע אין סיכוי לשינוי אבולוציוני גדול, באמצעות רצף של צעדים קטנים, נצטרך לערוך מספר חישובים מתמטיים. הסתברויות המזל, תלוי במספרים.

כדי שהצטברות סלקטיבית תעבוד, נדרשות הרבה מוטציות אקראיות, בכל שלב בהצטברות הסלקטיבית, נדרש מוטנט עם ערך חיובי. המוטנט גם צריך להיות בר מזל מספיק כדי לשרוד ועם הזמן גם להשתלט על כלל האוכלוסיה. אחר-כך צריך להופיע מוטנט נוסף עם ערך חיובי לצורך הצעד הבא, וכך הלאה. הניו-דרוויניסטים חושבים שהסיכוי שכל זה יקרה גדול מספיק, כדי לאפשר לאבולוציה לעבוד. אך הדבר מעולם לא הודגם, מעולם לא הראו שהתהליך סביר, אפילו לא הראו שהתהליך בכלל אפשרי !

עד לשנות ה-70 של המאה העשרים, לא ניתן היה לערוך בדיקה כזו. רק החל מאמצע המאה 20, התחילו להבין מהו הגנום. רק משנות ה-60 המדענים מסוגלים לחשב את ההסתברות להופעת מוטציה. אני ערכתי חלק מהחישובים [Spetner 1964, 1966, 1968, 1970].

שינוי של נוקליוטיד ב-DNA, משפיע על החלבון או ה-RNA המקודד על-ידי הגן. במקרה של חלבון, הוא יהיה אנזים או חלק ממבנה האורגניזם. יתכן שהוא מסייע בשליטה על יצירת חלבונים אחרים, או מסייע בבקרת ההתפתחות. שינוי בחלבון יכול להוביל לשינוי בפנוטייפ.

התדירות הנמוכה להופעת שגיאות ההעתקה, יוצרת בעיה עבור הת.נ.ד. קצב שגיאות ההעתקה תלוי בסוג האורגניזם. בבקטריה התדירות הוא בין 0.1 ל-10 למיליארד תעתיקים
 [Fersht 1981, Drake 1961, 1991]. אך בכל צורות החיים האחרים, התדירות היא נמוכה יותר. קצב השגיאות לכל סוגי האורגניזם מלבד בקטריה, הוא בין  0.1 ל-1 מקרים, לכל מיליארד תעתיקים [Grosse et al. 1984]. שיעור החציון הגיאומטרי^[2] הוא אחד למיליארד בקרב בקטריה ואחד לעשר מיליארד בקרב אורגניזם אחרים. אלו הם הסיכויים להופעת מוטציה בנוקליוטיד ספציפי בתעתיק מסוים. אנו נשתמש בשיעורים אלו לצורך החישובים שנעשה מיד.

שגיאות ההעתקה הם כה נמוכות בגלל מנגנון הגהה משוכלל בתא, המתקן את רוב שגיאות ההעתקה. הדרוויניסטים טוענים שמנגנון זה התפתח, כמו כל דבר אחר. הוא לא היה מתפתח, אם לא היה בו צורך. מנגנון ההגהה מוריד את קצב השגיאות מספיק, כך שלא יושחת הגנום, המתפקד כעת היטב. לוברט סטרייר מאוניברסיטת סטנפרד סבור שקצב המוטציות הגיע לשיעור מיטבי בתהליך אבולוציוני. הוא אמר:

...שיעור המוטציות הגיע לקצב מיטבי במהלך האבולוציה. שיעור גבוה מדי יוביל לצאצאים שאינם ברי-קיימא, שיעור נמוך מדי, יצמצם את השונות הגנטית [Stryer 1988, p. 676].

כשנעסוק בבעלי חיים, נשתמש בממוצע המוטציות (הגיאומטרי) העומד על שיעור של אחד לעשר מיליארד (10 בחזקת 10- ). שיעור זה הוא פחות או יותר, השיעור המקסימאלי שניתן לקבל.

בחישוב ערכי ההסתברות של חלק מההתרחשויות, נקבל מספרים נמוכים מאוד. הם כה קטנים, עד שאין לנו תחושה אינטואיטיבית של גודלם. כדי שתהיה לנו תחושה כלשהיא לגודלם, נסתכל קודם על ארועים מוכרים עם הסתברויות נמוכות.

כדי לזכות בפרס הראשון בהגרלת הפיס של העיר ניו-יורק, עליך לנחש נכון ששה מספרים בין 1 ל-54. הסיכוי לכך הוא אחד ל-26 מיליון. אלו הם הסיכויים שהניחוש שלך ינצח? הסיכוי שמישהו ינצח תלוי במספר הכרטיסים שנמכרו, והסיכוי לכך די-גבוה.

הסיכוי לקבל 13 קלפים מאותו סוג במשחק ברידג', הוא בערך אחד ל-160 מיליארד (***). הסיכוי שכל ארבעת השחקנים בשלחן הברידג' יקבלו כל אחד 13 קלפים מאותו סוג הוא ****, דהיינו דהיינו בערך פי מאה אלף פחות מהסיכוי שהמספרים שבחרת יזכו בפרס הראשון בפיס של ניו-יורק שלוש פעמים ברציפות, כמו גם בערך פי עשר פעמים פחות מהסיכוי שהמספר שלך יעלה עשר פעמים ברציפות על שלחן הרולטה.

אך גם עם תזכה בכך, לא יהיה לך קל לקבל ביד את כספי הזכיה בפיס של ניו-יורק שלוש פעמים ברציפות, גם לא יתנו לך לזכות בגלגל הרולטה 17 פעמים ברציפות. ארועים כאלו הם כה לא סבירים כך שכולם יחשדו שהיתה כאן הונאה ולא משנה מהם אמצעי זהירות שננקטו. הסבירות כאן להונאה הרבה יותר גבוה מסתם מזל. כמעט כולם יהיו בדעה שמזל כזה הוא כה בלתי אפשרי, כך שחייב להיות כאן משהו לא תקין. כפי שראינו בסיפור משחק הפוקר קאובוי, יותר מדי מזל עלול להיות לך לרועץ. כך גם בטבע, אם נגלה אירוע עם הסתברויות נמוכות באופן קיצוני, נצטרך לחשוד שהאירוע לא היה אקראי ולכן ההסתברות שהוא יקרה אינו כה נמוך.

לעיתים קרובות אנו משתמשים במילים בלתי אפשרי, כשכוונתנו הוא לסיכוי מאוד נמוך או מאוד בלתי סביר, החל ממתי יחשב אירוע בלתי סביר לבלתי אפשרי, תלוי בשופט. הקאובוי צ'ק חשב שהסתברות של פחות מאחד לארבע מיליארד הוא בלתי אפשרי. הוא אף היה מוכן ללחוץ על הדק אקדח טופי כדי לגבות הרגשה זו. נראה לי שרשויות הפיס של ניו-יורק יחשבו שלנצח פעמיים ברציפות, שהוא בערך סיכוי של אחד למאה טריליון, הוא בלתי אפשרי. אני מסופק אם הם ישלמו את הניצחון השני.

הבה נבחן אירוע שכמעט כולם יהיו תמימי דעים שהוא בלתי אפשרי, זריקת 150 מטבעות וכולם יצאו פאלי (ולא עץ). לאירוע כזה יש סיכוי שלאחד ל-2 בחזקת 150, או בערך אחד ל-10 בחזקת 45. תאלץ לזרוק את 150 המטבעות, 10 בחזקת 45 פעמים, כדי לצפות שכך יתרחש. כדי לקבל תחושה של הסתברות כזו, הבה נבחן כמה פעמים ניתן לזרוק 150 מטבעות.

איזו מנגנון יידרש כדי לזרוק 150 מטבעות 10 בחזקת 45 פעמים ? זריקת מטבעות אמיתיות הוא איטי ומסורבל, בנוסף לזריקתם צריך לספור את כמות הפאלי ולאסוף אותם, גם אם תקדיש לכך את כל חייך, לא תעמוד בכך. עכשיו נניח שאתה מהיר להטריף ובאפשרותך לזרוק, לספור ולאסוף את כל המטבעות בתוך שניה, מספר השניות במהלך 100 שנים הוא רק כשלוש מיליארד. גם אם יסייעו בידך אלף אנשים סופר מהירים כמוך, כולם מטילים 150 מטבעות, אחד לשניה, רק תצליח להטיל שלוש טריליון פעמים, 3 כפול 10 בחזקת 12, מרחק רב מאוד מעשר בחזקת 45.

הבה נזרז את התהליך, על-ידי סימולציה של זריקת המטבעות במחשב. בא נניח שיש בידינו טכנולוגיה מתקדמת יותר מהקיים היום, ובאפשרותנו לערוך טריליון סימולציות לזריקת 150 מטבעות בשניה אחת (זמן הטלה אחת, מקביל בערך לזמן שלוקח לאור לנוע רבע מילימטר). אחר-כך נבנה מחשב שיכול להריץ מיליארד סימולציות הטלה במקביל, בקצב המהיר שעכשיו הגדרנו.

גם במהירות ובעוצמה זו, נזדקק להרבה עזרה. לשם כך נבנה עשרה מיליארד מחשבים כאלה, נקצה לניסוי את כל האוכלוסיה האנושית של כדור הארץ, נציב ליד כל מחשב אדם (לחלק מהאנשים נקצה שני מחשבים, אחרת אוכלוסיית כדור הארץ לא תספיק). ניתן לניסוי לרוץ במשך 3,000 שנה (מעבר לכך המין האנושי עלול לאבד עניין בפרוייקט). עם כל כך הרבה זמן ועוצמת מחשב, עדיין נוכל להריץ רק 10 בחזקת 42 סימולציות.

במהלך 10 בחזקת 42 סימולציות הסיכוי שלפחות באחד מהם, כל המטבעות יצאו פאלי הוא ***** או ****, במילים אחרות סיכוי של אחד לאלף. דהיינו, אם נבנה 10 מיליארד מחשבים חזקים, כל אחד מהם מבצע מיליארד סימולציות של זריקת 150 מטבעות באחד חלקי טריליון שניות, במהלך 3,000 שנה, יש סיכוי של אחד לאלף שכולם יצאו פאלי. לעולם לא תצפה שבזריקה אחת של 150 מטבעות כולם יצאו פאלי, ראינו שיש לכך סיבה טובה. לכן באופן מעשי ניתן לומר שבלתי אפשרי לזרוק 150 מטבעות פעם אחת וכולם ייצאו פאלי. 

לעולם לא תצפה לראות אירוע כזה בכל מהלך חייך, גם לא תצפה לכך שמישהו אחר יהיה עד לאירוע כזה וגם לא תצפה לכך שאדם כלשהו בעבר, אי פעם היה עד לאירוע כזה במהלך חייו. אירוע כזה אינו יכול להתרחש במקרה, בוודאי לא היית מפתח תיאוריה מדעית המבוססת על כך שאירוע כזה קרה רק במזל.

סוג האירועים שאמורים ליטול חלק באבולוציה, לוקחים מיליוני שנים ודורשים אוכלוסיות גדולות. אין לנו אפשרות לערוך מספר גדול כל-כך של ניסויים בקנה מידה כזה, מהם נוכל למצוא את המנצח. אנו ננסה להשוות את ההסתברות של חלק מהאירועים המתרחשים במהלך האבולוציה, עם האירוע הזה שאנשים מגדירים כבלתי אפשרי.

הבה נעריך את ההסתברות לאירוע החשוב ביותר לתהליך האבולוציה, התפתחות של מין חדש.

לקריאת המשך וסוף פרק 4 לחצו כאן

לקריאת הערות לפרק 4 לחצו כאן