שאל את הרב: לקט שאלות ותשובות בענייני הלכה וייעוץ מאת הרב מנשה בן פורת שליט"א

לקט תשובות שהשיב הרב מנשה בן פורת כאן באתר במסגרת "שאל את הרב": האם יש לציית "ציות עיוור" לרבנים? מה משפיע על תכונות האדם? האם מותר להתחתן במהלך שנת האבל? האם מותר להכין ג'לי בשבת? הגר בחו"ל ומבקר בחגים בארץ, האם חייב לעשות יום טוב שני של גלויות?

שאלה: לאחרונה פורסמו ראיונות לעיתונות הדתית מחסידי רב מסוים, הטוענים כי מה שרבם עשה זה ללא שום שמץ תאווה, ונעשה אך ורק לצורך עידוד וחיזוק, או להשפיע שפע מהצדיק, ולכן אין בזה שום בעיה, והדבר מותר, כי כוונתו לשם שמיים. הדבר הזה גורם לבלבול עצום לגבי ''שמירת נגיעה'', שאם זה מותר, מה ההבדל בין זה ללחיצת ידיים תמימה, שכל הרבנים מדברים נגד זה בתקיפות עצומה?? מה דעתו של הרב שליט''א על כל זה, כי זה מאד מציק ומטריד?

תשובה: ישתקע הדבר ולא יאמר, ואין שום היתר בעולם לכך. וגם רבם אינו מסכים עם זה, שהרי הוא מכחיש את המעשים הללו בכלל.

חובה קדושה, לידע להודיע ולהיוודע, את הכלל היסודי הבא: אין שום היתר לאף רב לעבור אפילו על סעיף קטן אחד בשולחן ערוך. ולכן ברגע שראיתם רב עובר על איזו הלכה, או אומר לכם לעבור על איזו הלכה, עליכם להתרחק ממנו כמטחווי קשת. ואל תקנו שום הסבר להוראת ההיתר שלו, אם זה על פי הפשט או על פי הקבלה. וכבר נאמר בתורה, שאפילו אם הנביא מתנבא בשם ה' יתברך, לעבור על מצווה ממצוות התורה, אין לשמוע בקולו, מאחר והוא נביא שקר, וה' מנסה אותנו דרכו. קל וחומר ברבנים ותלמידי חכמים, גדולים ככל שיהיו. ובדרך זו גילו חכמי ישראל ששבתאי צבי הוא משיח שקר, כשהורה לבטל את חמשת התעניות.

בשנים האחרונות מתפרסמות בתקשורת פרשיות מזעזעות שנעשו על פי הוראת "רב" כזה או אחר: אמא התאכזרה על ילדיה במעשים שאין הדעת סובלתם, נשים צדקניות נכשלו בחמורי חמורות, וכדומה. וכשאנו מתבוננים אנו מגלים ששורש פורה ראש ולענה אחד לכל הפרשיות הללו: הם שמעו לרב גם כשהורה להם נגד ההלכה, ו/או נגד השכל הישר. מאחר והם היו חדורים ב"אמונת חכמים" ו"ציות לרבנים", אבל ללא לימדו אותם את הסייג הנ"ל: "לעולם לא שומעים לאף רב, אפילו אם הוא מגדולי הדור, כשהוא מורה נגד התורה".

ומי שנבוך, כיון שידועים דברי חז"ל, שיש לשמוע לחכמי התורה, "אפילו אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל", וחושב האדם הפשוט לעצמו, אולי אני לא מבין את התורה נכון, וה"רב" הזה שהוא גדול בתורה ובקבלה, הוא שמבין את נסתרות התורה. הרי רבני השקר הללו, מביאים טענות מטענות שונות מתוך התורה למעשיהם המכוערים: גירוש שדים, תיקונים והעלאת נשמות לעולמות גבוהים... וכו'. יש לי עצה טובה בשבילו: לך לשאול רב אחר, שאין לו אינטרס, ריוח או תאווה מהעניין, כך תוכל לדעת אם אתה לא מבין את התורה, או שאותו רב משקר לך...

שאלה: תודה רבה על המידע הרב והמחזק באתר זה! אם אפשר שכבוד הרב יעזור לי להבין מה משפיע על תכונות האדם? אם אני לא טועה, הגורמים המשפיעים הם: מזל החודש, מזל השעה, יום הלידה, שם האדם, ושם אמו.

תשובה: מנית את כל הדברים המשפיעים על האדם, והחסרת את העיקר... החינוך שאדם מקבל מהוריו ושמחנך את עצמו, וכן השפעת החברה, אלו הדברים  המעצבים בעיקר את דמותו של האדם. כמו שכתב הרמב"ם (הלכות דעות פרק א ה"ב): "וכל הדעות, יש מהן דעות שהן לאדם מתחילת ברייתו לפי טבע גופו. ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם במהרה יותר משאר הדעות. ויש מהן שאינן לאדם מתחילת ברייתו, אלא למד אותם מאחרים, או שנפנה להן מעצמו, לפי מחשבה שעלתה בלבו, או ששמע שזו הדעה טובה לו ובה ראוי לילך, והנהיג עצמו בה עד שנקבעה בלבו".

שאלה: אני בשנת אבל על מות אימי. ארוסתי ואני רוצים להינשא ולא לדחות את החתונה. האם מותר להתחתן במהלך שנת האבל? לידיעתי, עקרונית כן, אך השאלה מתמקדת, האם אפשר לעשות חתונה עם מוזיקה וריקודים או להימנע?

תשובה: מותר לך להתחתן לאחר שעברו שלושים יום מפטירת האם, ומותר גם מוסיקה וריקודים, ואין לך להימנע מכלום. ואם עדיין לא קיימת מצוות פריה ורביה, כלומר שאין לך בן ובת, מותר לך להתחתן אפילו בתוך שלושים יום לפטירת האם. (שו"ע יו"ד שצב,א; חזו"ע אבלות ב' עמ' שכ. והיתר מוזיקה מבואר ביבי"א ח"ה חיו"ד ס"ס לא, ובחזו"ע אבלות ב' עמ' שכו, ד"ה והנה)

שאלה: ראיתי בספר חזון עובדיה (שבת ד' עמוד רפא), שמתיר להכין בשבת ג'לי, ואין בזה איסור לישה. שאלתי היא, מה זה שונה מנתינת מים לקמח שאסור?

תשובה: כאשר נותנים מים לקמח, אז הבלילה נהפכת למוצק, אבל בג'לי זה ממשיך להיות נוזלי, ולכן אין בו איסור לישה, כמו שאין איסור לישה בהכנת מטרנה. (וכתב בחזו"ע שם: "ואפילו שאחר דקות נעשה סמיך, אין בכך כלום, שאין כאן יותר מגרמא, ולדעת מרן ופוסקים רבים גרמא מותר לגמרי").

שאלה: אני ישראלי שהתחתן עם צרפתייה, ואני מגיע לחגים בסוכות לארץ, ואני רוצה לדעת אם אני חייב לעשות יום טוב שני של גלויות או לא? והאם אשתי יכולה ללבוש פאה? האם לעניין זה יש הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ? נראה לי שיש יותר סכנה בכיסוי, שנראית כמו ערבייה, מפאה.

תשובה: אם אתה מגיע לישראל בכל שלושת הרגלים (סוכות, פסח, שבועות), אתה יכול לנהוג יום טוב אחד בלבד, כמנהג בני ארץ ישראל. אך אם אתה מגיע לישראל רק בחג הסוכות בלבד, עליך לעשות שני ימים טובים של גלויות. (עיין שו"ת מנחת שלמה סי' יט אות ז'. ופסקי תשובות, סימן תצ"ו אות ח').

אין שום חילוק בין ארץ ישראל לחוץ לארץ לגבי חבישת הפאה, בשניהם יש לאסור. ואינני מבין מה הסיכון שיש בזה שיחשבוה לערבייה? הרי בצרפת מסוכן להיות יהודי ולא ערבי...