מהוליווד לעולם התורה

רגע אחרי שלוהק לתפקיד מבטיח שהיה סולל את דרכו לסלבריטאיות, עזב השחקן יובל עובדיה את הוליווד, חזר לישראל וגילה את הדת. היום הוא משתמש בידע שצבר כדי ליצור סרטי יהדות אותנטיים ללא מטרת רווח.

הגיע הזמן שתכירו את האדם שעומד מאחורי סרטי היהדות הבולטים והפופולריים ביותר ברשת (אתר סודות) ובכלל בשנים האחרונות: יובל עובדיה שמו, והוא חתום על "סעדה", "גוג ומגוג", "סיאנסים בצבא", "שעת האפס" ועוד. לפני כשנתיים נוסף לרשימה סרט בולט נוסף - "עופרת יצוקה", שבו הוצגו כל הניסים שאירעו לחיילי צה"ל ולתושבי הדרום במבצע הגדול בעזה באמצעות קטעי וידיאו שבהם סיפרו חיילים וקצינים על מה שראו, כולל מקרי ההתגלות של רחל אמנו.

עובדיה (44), איש נשוי ואב לחמישה המתגורר באלעד, מספר ש"גוג ומגוג" הוא הסרט הנפוץ ביותר שלו, אבל מודה שהסרט שיצר את הבאזז הגדול ביותר בתקשורת היה דווקא "עופרת יצוקה", ולו בזכות סיפורי הניסים ממקור ראשון שנשזרו בו.

רבים יפקפקו לגבי האמינות של הסיפורים בסרט "עופרת יצוקה"

"אני מבין את הספקנות, לכן אספנו קטעים אותנטיים מהחיילים עצמם והבאנו הכל ממקור ראשון. מה, כולם משקרים ביחד? חוץ מזה שהעדויות לא מגיעות מאותו מקום אלא מיחידות שונות בצבא, שאין קשר ביניהן. גם באופן אישי שמעתי עדויות מחיילים עם ניסים שאירעו להם במלחמה, וגם בתקשורת דיברו על השגחה עליונה. לכן החלטתי לעשות משהו אותנטי, בלי לביים, בדיוק כדי שזה יהיה אמין. זו ההתנהלות אצלי בכל דבר בחיים: אם זה מריח קצת לא אמיתי - אני מתרחק. לא רוצה למכור לוקשים לאנשים. במיוחד אחרי שחזרתי בתשובה, אני משתדל להיות כמה שיותר אמיתי".

הסיפור של יובל עובדיה עם עולם הסרטים לא החל רק בעשור האחרון מאז שחזר בתשובה. מגיל 15, כחילוני-מסורתי, הוא ידע שהכיוון שלו בחיים הוא קולנוע. מיד אחרי הצבא טס לניו יורק ולמד משחק במשך שלוש שנים בבית הספר למשחק של לי שטרסברג, ובהמשך עבר גם דרך המורה למשחק האגדי הרברט ברגהוף, ולמד קולנוע באוניברסיטת NYU  בניו יורק. הסרטים בהם שיחק, בין השאר: "Orphan Of War " ו"Full Circle" בו כיכב יחד עם הגיטריסט האגדי ריצ'י היבנס, הסמל של פסטיבל וודסטוק.

לאחר 13 שנות שהות בארצות הברית, הגיעו ימיו המוצלחים ביותר בתעשייה בהם הרוויח 3,000 דולר בשבוע, לדבריו. אבל בשלב מסוים, ממש לפני שהיה אמור לככב בסרט "kaleidoscope" עם ווסלי סנייפס, שנתן כבר את הסכמתו לליהוקו של עובדיה בתפקיד המשני, הוא עזב את הכל - ממש בשיא. "הגעתי לקטע של רוויה. אמרתי 'נו, עשיתי סרט ועוד סרט. ואז מה?'. מלכתחילה המטרה שלי הייתה לככב בסרט, ואחרי זה בעוד סרט, וחוזר חלילה, אבל שמתי לב שזו מטרה מלאכותית בחיים. זה לא נתן לי את הסיפוק האולטימטיבי. שמתי גם לב שאני חי בעולם שבו, איך אומרים, כולם חיים בזבל, וכל זוג שני-שלישי מתגרש".

"גרתי בדירת פאר ליד פארק אבניו והייתי יוצא לבלות עם ליאונרדו דיקפריו, הייתי בחבר'ה שלהם. ראיתי שכולם שותים, משתכרים, מעשנים סמים. למזלי לא נפלתי לזה, כי באתי מבית די שמרני. מכיוון שהייתי כותב כל החיים, גם התבוננתי בדברים מהצד. התחלתי להסתכל מסביבי וראיתי שהאנשים לא הכי מאושרים בעולם. אם הם כל הזמן שותים ומשתכרים, זה אומר שלא טוב להם, שהם בורחים מהמציאות".

"קלטתי את זה יותר כשכמה מהחברים הטובים שלי חזרו בתשובה - פתאום הופתעתי לראות שיש להם מן סיפוק שלם גם בלי סנוקר, דיסקוטקים וסקי. ראיתי שהם שמחים ומאושרים גם בלי קשר לתאוות הרגילות. מצד שני כל אלה, ואני בכללם, שהיו בקטע של בילויים, כסף וטיולים - שמתי לב שהם מזויפים, שאין להם שמחת חיים אמיתית. אם יש להם חיי משפחה - חלקם הגדול בוגדים זה בזה, ואם הם רווקים - הם מחפשים שטויות ולא קשר רציני. תמיד הייתי אדם אמיתי ורגיש, לכן שמתי לב שזה לא מתאים לנשמה שלי. אז התחלתי ללכת לשיעורי תורה, קצת הרצאות פה ושם בארה"ב".

מתי שברת את ההגה באופן משמעותי יותר?

"בשנה האחרונה בניו יורק, כשהתחלתי לעבוד על הסרט הנוסף, הרגשתי שזה ריקני. הרגשתי שאני רוצה משפחה טובה, בריאה, עם ילדים ויחסים בריאים. ב-99' החלטתי לחזור לארץ אבל לא ידעתי מה לעשות כאן. לא משך אותי להיות חילוני בארץ. כי אם כבר חילוני - אז באמריקה, בגדול. הרי פה רק משחקים אותה אמריקאים - אז למה לשחק בכאילו? תהיה אמריקאי וזהו. לחזור ארצה בשביל להמשיך בסרטים? באמריקה זה יותר טוב. בילויים? באמריקה יותר טוב. כסף? באמריקה יותר טוב. לא ידעתי למה בעצם אני חוזר, ואז הלכתי לסמינר של הרב יגן בניו ג'רזי, ושם קיבלתי זבנג כשהתחילו להוכיח לנו כל מיני דברים בצורה מדעית. תמיד האמנתי, תמיד הנחתי תפילין וקראתי קריאת שמע לפני השינה. חשבתי שאני יהודי טוב, אבל בסמינר הוסיפו לי את הצלע השלישית במשולש, מעבר לאהבת עם ישראל וארץ ישראל - התורה וההכרה באמיתותה המוחלטת. הבנתי למה אני בעצם רוצה להיות בארץ, קשור לעם"

אז עובדיה אכן חזר בתשובה והגיע לישראל. הוא התחיל ללמוד בישיבת 'נתיבות עולם' ועבר שנתיים שידוכים עד שמצא את אשתו אסתר, שהיא גרת צדק. "לפני כן קראו לה אירינה", הוא מספר, "היא הייתה דוגמנית באוקראינה ובגיל 17 וחצי חיפשה את האמת מתוך עצמה והגיעה לישראל למדרשיה חרדית, תאמין או לא. היא התגיירה וחזרה בתשובה ממש מעצמה".

איך הסתדרה לך החזרה בתשובה עם האהבה לקולנוע?

"כשחזרתי בתשובה עזבתי את הסרטים. זה היה הכי קשה - לעזוב את חלום חיי. רציתי ללמוד כאן קודם כל את הבסיס בענייני התורה - מה מותר, מה אסור, איך לתקן את המידות, לבנות את עצמי מחדש וכו'. אחרי שנה בארץ הרב שלי אמר לי 'למה שלא תנצל את מה שאתה מכיר מתעשיית הסרטים כדי לעשות דברים בקדושה?'".

"אז ישבתי בבית, לקחתי קטעים מכל מיני מקומות ועשיתי את הסרט 'אינפורמציה אלוקית'. הפצתי אותו בדיסקים ובאינטרנט, בלי זכויות, והמשכתי לעשות סרטים נוספים - 'שעת האפס', 'גוג ומגוג', 'סעדה', 'סיאנסים בצבא', 'המסע האחרון' שמספר את סיפור חיי - כולם על אותו תקן. לפי חשבון שעשיתי, קרוב לחמש מיליון עותקים של דיסקים שלי הופצו בעולם בעשר השנים האחרונות. חוץ ממה שמופץ בכמויות דרך האינטרנט, כי את זה כבר הרבה יותר קשה למדוד".