מדהים! כיצד התגלו 13 מחבלי חמאס ביציאתם מהמנהרה במבצע "צוק איתן"?

התכנון המקורי של המחבלים היה להסתתר בין השיבולים הגבוהים, כדי שלא יזוהו ע"י התצפיתנים. אחרת, אי אפשר להבין את ההיגיון שלהם לעלות ולהיחשף מיד, אם כן להיכן נעלמו שיבולי החיטה הגבוהים אשר כיסו את פתח המנהרה? מי הוא זה אשר החליט לקצור דווקא בעיצומה של המלחמה את שדה החיטה?

"יודו לה’ חסדו ונפלאותיו לבני אדם": יום שני. א' מנחם אב ה'תשע"ד. בעיצומו של מבצע "צוק איתן", 13 מחבלי חמאס עמוסים בנשק קטלני יוצאים מתוך מנהרה, שהייתה במרכז שדה חיטה, בסביבות היישוב סופה. התוכנית הייתה ברורה: להיכנס לשטח ישראל דרך המנהרה, להפתיע את הישראלים, וכך להשתלט על מספר יישובים בעוטף עזה, להרוג ולחטוף כמה חיילים, ולחזור חזרה לעזה דרך המנהרה. במטרה שהחיילים ישמשו בידם כקלפי מיקוח, לשחרור המחבלים הכלואים בישראל. מקורות ביטחוניים יודעי דבר טענו, שאם תוכניתם הייתה יוצאת לפועל, הרי שהמבצע היה מסתיים בו ביום לרעת ישראל...

אלא שלמרבה הפלא, כשהמחבלים יצאו מהמנהרה, הם לא הבינו לאן נעלם כל השדה הירוק אשר היה שם אך לפני ימים ספורים, ואשר היה אמור לכסות עליהם, ולהסתירם מעיני מצלמות התצפית. הם נחשפו מיד ביציאתם מפתח המנהרה בידי תצפיתנית של צה"ל. החיילת הפעילה את האזעקה ביישובים הסמוכים למנהרה, והזעיקה כוחות אוויריים וקרקעיים, אשר פעלו בתוך שניות. חלק מהמחבלים חוסלו, וחלקם עשו "גלגול מחילות", וברחו דרך המנהרה בחזרה לעזה.

התכנון המקורי של המחבלים היה להסתתר בין השיבולים הגבוהים, כדי שלא יזוהו ע"י התצפיתנים. אחרת, אי אפשר להבין את ההיגיון שלהם לעלות ולהיחשף מיד. הרי אין זה סוד, וגם המחבלים יודעים זאת, שלאורך הגבול כולו פרוסות מצלמות רבות, וכי חיילי צה"ל יושבים מול המסכים 24/7, בכדי למנוע כל חדירה לשטח ישראל.

להיכן נעלמו שיבולי החיטה הגבוהים אשר כיסו את פתח המנהרה? מי הוא זה אשר החליט לקצור דווקא בעיצומה של המלחמה את שדה החיטה? מעשה שהיה כך היה: משגיחי הכשרות של בד"ץ 'העדה חרדית' חיפשו באותם הימים בכל הארץ, שדה חיטה עם חיטים ירוקות אשר לא הבשילו, עבור אפיית מצה שמורה לשנתיים. ומדוע לשנתיים? בשביל שלא להשתמש בתבואה של שנת השמיטה. שכן השנה שאחרי הימים המדוברים הייתה שנת שמיטה. שדות חיטה רבים אשר היו רגילים לקחת מהם מידי שנה חיטים למצות נפסלו באותה שנה ע”י הבד”ץ. עקב הגשם שירד באותה שנה לפני חג השבועות, והיות וישנן דעות הסוברות, כי חיטים שהבשילו וירדו עליהן גשמים, הרי שהן החמיצו, למרות שעדיין החיטה לא נקצרה.

משגיחי הבד”ץ התקשו למצוא בתקופה זו של השנה, בעיצומו של הקיץ, חיטה שעדיין לא הבשילה. וכך נוצר מחסור בחיטים למצות, ובפרט ששנה הבאה היא שנת שמיטה וצריך כעת לקצור לשנתיים. החליטו המשגיחים להרחיק נדוד למקומות מרוחקים, בכדי לאתר שדות חיטה ירוקה, הם חירפו את נפשם ושהו באזור עוטף עזה, כגון בקיבוצים סופה וצאלים, על אף הסכנה לשהות במקום באותם הימים. השדה היחיד אשר ענה על הדרישות נמצא בעוטף עזה (3 ק"מ מהגבול), הם ניהלו מו"מ עם החקלאי עד שהגיעו לעמק השווה. 

נמצא, שאיתור שדות החיטה של קיבוץ סופה מהווה בעצמו סייעתא דשמיא. שרשרת הניסים המשיכה גם במהלך הקצירה עצמה, אשר לא עברה בשקט: בשל סמיכות האזור לגבול עזה, שוב ושוב נפלו במהלך הקצירה רקטות בשדות, (משום שהשדות מוגדרים כ'שטחים פתוחים', אין טילי "כיפת ברזל" מיירטים את הרקטות שם), ואילצו את המשגיחים להשתטח ארצה באמצע עבודתם המאומצת. בנס לא נפגעו המשגיחים שעסקו במלאכת הקודש. עבודת המשגיחים הייתה לפקח על כשרות הקצירה, ולהקפיד שיהודים שומרי תורה ומצוות הם שמפעילים את הקומביין. וזאת על פי ההוראות של רבני "העדה החרדית", להקפיד שהקצירה תהיה לשמה, ועל ידי שומרי תורה ומצוות.

כאשר הגיעה הידיעה על חשיפת המנהרה באזור קיבוץ 'סופה', דמעות חנקו את גרונם של המשגיחים והחקלאים שבמקום. בידיעה, שלא "כוחי ועוצם ידי עשה את החיל הזה", כי אם המסירות נפש למען דקדוק והידור בשמירת המצות מחימוץ... הטלפון המרגש ביותר היה של בעל השדה, שתלה את הכל בזכות קצירת החיטה לשם מצות לפסח בהידור רב, מה שלא זכה לכך עד היום. "אם לא קבוצת היהודים שהתעקשו לקיים את חוקי המצוות בהידור היה מתרחש פה אסון גדול!!!", הוא אמר.

הפסוק “ושמרתם את המצות” מקבל כעת משמעות אחרת לגמרי – בזכות מסירות הנפש עבור שמירת המצות מחימוץ, המצות שמרו על עם ישראל מאסון כבד. ועל זה נאמר: “שומר מצווה לא יידע דבר רע”.