הלכות ראש השנה ע"פ פסקי הרב עובדיה יוסף שליט"א

הלכות ראש השנה ותקיעת שופר. על פי פסקי מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט"א.

הלכות ראש השנה

א. מנהג ישראל להסתפר בערב ראש השנה לכבוד החג. ולובשים בגדים מכובסים ומגוהצים לכבוד ראש השנה, להראות שאנו בטוחים בחסדי השם יתברך שיוציא לאור משפטינו לחיים טובים ולשלום. אמנם, עדיין עלינו להיות מלאים בייראה מפחד ה' ומיום הדין.

ב. מדליקים נרות בשני הלילות של ר"ה לכבוד החג, וצריך לברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב" ואחר כך להדליק. והנכון הוא שלא לברך "שהחיינו" בעת ההדלקה, אלא לצאת ידי חובה ברכת שהחיינו בשעת הקידוש.

ג. התפילות בראש השנה יהיו בשמחה ובטוב לבב, ובנעימה קדושה, ומתוך כוונה שלימה, כי בטוחים אנחנו בישועת ה' שיכתבנו ויחתמנו לחיים טובים. ולא כאותם שמביאים עצמם לידי בכייה בתפלות ראש השנה, שהרי ראש השנה יום חג הוא. ורק אם מתעורר מעצמו לבכות בתפלותיו מחמת התלהבות דקדושה, אין בזה שום מניעה כלל.

ד. בקידוש ליל שני של ראש השנה, טוב להניח לפניו פרי חדש, כדי לברך עליו שהחיינו. ואם אין מצוי לו פרי חדש, אף על פי כן יברך שהחיינו.

ה. אסור לאפות או לבשל או להכין את השולחן מיום טוב ראשון ליום טוב שני של ראש השנה. ורק מותר להדליק את הנר ביום טוב ראשון לקראת ערב לכבוד היום השני.

ו. מנהג טוב שלא לישון ביום ראש השנה, מכיון שהישן בראש השנה – מזלו ישן. והיושב בטל ואינו עוסק בתורה נחשב כישן. ואם קשה לו – יישן מעט אחר חצות היום.

הלכות שופר

א. נכון שיאמר התוקע לצבור השומעים קודם שיתקע בשופר, שיכוונו לצאת ידי חובת הברכות ומצות שמיעת קול שופר, ושגם הוא מכוין להוציאם ידי חובת הברכות ומצות שמיעת קול שופר.

ב.אין לקהל לענות "ברוך הוא וברוך שמו" אחר הזכרת ה' שבברכת התוקע, משום שזה הפסק בברכה.

ג. יחיד שאינו יכול להתפלל עם הצבור, ובא התוקע לביתו לתקוע לו, צריך לעמוד בשעה ששומע התקיעות.

ד. אף על פי שהנשים פטורות ממצוות שמיעת קול שופר, מכל מקום הנוהגות לבא לביהכ"נ כדי לשמוע קול שופר עם ברכותיו - יפה עושות, ויש להן שכר מצווה. ואם שנה אחת אינה יכולה לבא לביהכ"נ - אינה צריכה לעשות "התרת נדרים" על מנהגה. ורק אם רוצה לבטל מנהגה לתמיד, צריכה התרה על שלא אמרה "בלי נדר".