הרב זמיר כהן: האנומליה של המים או הנס של המים

טבעם של כל החומרים בעולם הוא להתפשט בחום ולהתכווץ בקור, אולם המים מפסיקים בשלב מסוים 'לציית' לחוק הטבע, והם פועלים באופן הפוך ומנוגד לגמרי לחוק. מה הסיבה לכך? תקראו ותהיה לכם עוד הוכחה שה' ברא את העולם.

כידוע, טבעם של כל החומרים בעולם הוא להתפשט בחום ולהתכווץ בקור. משום כך, למשל, משאירים מעט רווח בין פסי המתכת במסילת הברזל, למניעת התעקמות הפסים כאשר הם מתפשטים מחום החיכוך עם גלגלי הרכבת. כלומר, עם עליית הטמפרטורה הולך החומר ומתפשט ונפחו גדל, ועם ירידת הטמפרטורה הוא הולך ומתכווץ ונפחו מצטמצם. חוק טבע בסיסי זה שולט בכל החומרים בעולם ללא יוצא מן הכלל, ככל "חוק טבע" אחר שכשמו כן הוא – מוטבע בעולם (מלשון "הטבעת מֳטְבֵּע").

אולם למרבה התדהמה מתברר כי בניגוד לכל החומרים בעולם, . בטווח הטמפרטורות ארבע עד אפס מעלות, כאשר המים מתקרבים לנקודת הקפיאה, הם מפסיקים להתכווץ. ואם לא די בכך, הרי הם מתחילים אז להתנהג כאילו מחממים אותם! הם הולכים ומתפשטים, ומתרחבים, ונפחם גדל והולך! הכיצד יתכן?

לאנשי המדע אין הסבר איך קורה הדבר, ובמה שונים המים משאר החומרים בעולם. אך הם מבינים היטב מדוע מתרחשת התופעה העל-טבעית הזאת, שהיא מעין נס! מתברר כי ללא נס המים לא היה קיום לתושבי העולם! אילו המים היו ממשיכים להתכווץ בהגיעם לנקודת הקפיאה, ונפחם היה הולך וקטן ככל החומרים שבטבע, היה הקרח כבד מן המים, והוא היה שוקע כמובן. ואילו שקע הקרח שבעולם, הרי בתקופות הקור היו מי התהומות במקומות רבים בעולם הופכים לגושי קרח אדירים, וכל יצורי המים שבתוכם היו גוועים.

אך לא די בכך. אלמלא "נס המים", גם ים הקרח הצפוני היה קופא אף הוא מידי חורף עד קרקעיתו, וכל מרחביו העצומים היו הופכים לגושי קרח אדירים. בהגיע הקיץ, היו קרחונים אלה מפשירים וגורמים ליצירת זרמי מים אדירים שהיו מציפים את היבשות ומטביעים כליל את יושביהם.   

האין זה פלא עצום? החומר היחיד שלמען קיום העולם הכרחי שהוא יתפשט בקור, בניגוד לחוק הטבע הכללי, הוא המים. ואכן רק המים מתנהגים כך, ורק בהגיעם למצב בו התנהגותם לפי חוק הטבע הכללי תזיק לעולם. לאנשי המדע אין הסבר כיצד קורה הדבר. אולם אנו יודעים את הכתוב: "כי הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד!", (תהילים לג ט). הוא שברא את העולם וחקק את חוקי הטבע שהוטבעו בעולם, הרי שהוא גם דאג לקיום העולם אשר ברא. ועבורו, הן הטבע והנס שווים. שהרי זה וזה מתרחשים ומתבצעים בגלל ציוויו ועל פי הוראותיו.

ועוד על המים

מים רבים מרוכזים במקומות שונים על פני כדור הארץ. אך מי יעבירם בעת הצורך למקומות הזקוקים להם, כגון: השדות הזרועים, מאגרי מים שהתרוקנו, וכדומה? האם העברתם למקומות אלה תוכל להתבצע רק באמצעים מלאכותיים כדוגמת המוביל הארצי? ומה יהיה במקומות שם אין מי שיעשה זאת, האם מקומות אלו נדונים לשממת מוות?

ובכן, מתברר כי לעיתים קרובות מאד כמויות עצומות של מים, במשקל כולל של מאות אלפי טונות (!) נוסקים אל על, ובאמצעות מסע אוירי מגיעים אל המקומות הזקוקים להם; וזאת על ידי תהליך מיוחד ההופך את המים הכבדים לגז הקל אף יותר מהאויר, וכך הם מתרוממים לגבהים. ושמם החדש: "עננים". תועלת נוספת הבאה כתוצאה מאידוי המים, היא העובדה שמים עכורים או מלוחים ואפילו מזוהמים הופכים על ידי האידוי לצלולים ומתוקים, בזכות חוק הטבע שאינו מאפשר לכל חומר להתאדות אלא רק לנוזלים.

בנוסף לכך, מנגנון מיוחד הפועל באמצעות שינוי החום והקור במקומות שונים בעולם - יוצר זרמי אויר הנקראים בפינו בשם "רוחות", והם מסיעים את הכמויות העצומות של המים שהתאדו מעל פני היבשות השונות, ואל המקומות הזקוקים למים. שם חוזרים הם "ומתגשמים" לנוזלים באמצעות קירור האויר, וכמובן נופלים מחמת כובדם. כך מגיעים המים אל כל פינה, ממלאים מאגרים שהתרוקנו, משקים ומצמיחים, רוחצים ומנקים.

וראה זה פלא: האם שמנו לב לעובדה, שהמים נוחתים ויורדים בצורת טיפות עדינות המלטפות את פני האדמה, ואינן מכאיבות לבני האדם? והרי הדבר מוזר ומעורר תמיהה, שעל אף מסען האוירי הארוך, בירידתן מגובה העננים ועד פני האדמה, טיפות הגשם אינן נוגעות זו בזו דבר שהיה הופך את כולן לנחשול אדיר של מים החובט בראשנו, הופך את פני האדמה ושוטף את כל הזרעים והנבטים העדינים מתוכה החוצה.

הפלא גדֵל  שבעתיים, לאור העובדה שגם כאשר נושבת רוח חזקה אין טיפה נוגעת בחבירתה, אלא הגשם על כל טיפותיו זז כחטיבה אחת אל הצד, בצורה אלכסונית! מי תכנן את כל זאת, וגם הצליח ליישם את התכנית הלכה למעשה?

 
מתוך הספר "המהפך" להרב זמיר כהן שליט"א באדיבות המחבר. ניתן להשיג את הספר בערוץ "הידברות" (אפיק 97 ב-Yes  וב-Hot) בטלפון  073-2221250