מדהים! המתים שנשארו שלמים!!

לפניכם סיפורים מבהילים ומלאי הוד שפורסמו בתקשורת המראים בעליל כי דברי חז"ל שאמרו: "כל שאין לו קנאה בלבו - אין עצמותיו מריקיבין" שרירין וקיימים. לקרוא ולהאמין!

לעתים, בלומדנו את דברי חז"ל בגמרא ובמדרשים אנו נתקלים במאמרים היכולים להעלות ח"ו הרהורים: האם הדברים עומדים במבחן המציאות? כיהודים מאמינים בני מאמינים אנו בטוחים שכל דבריהם הינם אמת לאמיתה, באשר כל דבריהם נתקבלו מבורא העולם, יוצר המציאות, במעמד הר סיני. איסור חמור לפקפק בדברי חז"ל אף בשעה שאיננו רואים במוחש באמיתות הדברים. והנה, בהרבה הזדמנויות, מגיעה העת והשעה, ואנו רואים את דברי חז"ל באופן מוחשי. בפרט בימינו, גילויי המדע והתקדמות הטכנולוגיה מגלים לעין כל את אמיתות דברי חז"ל. לפניכם 2 סיפורים מדהימים ומעוררי השתאות שהתרחשו בעת האחרונה, לפני כחודשיים, המאמתים באופן נפלא את דברי הגמרא שיובאו להלן ביחס לגוף האדם לאחר מותו, דברים שהיו עלולים ח"ו להרים גבה אצל האדם שאינו מאמין.

נפתח בדברי הגמרא (שבת קנב,ב). הגמרא מספרת: החופרים שחפרו בקרקע של רב נחמן שמעו קולות אדם הטמון באדמה. הלכו וסיפרו לרב נחמן על כך. בא רב נחמן ושאל לנטמן בקרקע: "מי כבודו?". ענה לו: "אני אחאי בן יאשיה [רב שנפטר ונקבר שם]". שאלו רב נחמן בפליאה: הרי נאמר (קהלת יב,ז) "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה". פירוש, האדם ישוב לאחר מותו להיות עפר כפי שהיה בתחילה, (אדם הראשון נוצר מעפר)? השיב לו הטמון בקרקע: מצד שני נאמר ב"משלי" (יד,ל): "וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה". ללמדך, "כל מי שיש לו קנאה בלבו - עצמותיו מרקיבים, כל שאין לו קנאה בלבו - אין עצמותיו מרקיבים". מישש רב נחמן את רב אחאי בר יאשיה וראה שגם בשר גופו היה קיים. עד כאן. ולכאורה יכולים הדברים להיות נראים כבלתי מציאותיים ח"ו.

והנה לפניכם סיפור מבהיל שארע בימינו ופורסם בתקשורת, המראה בעליל כי דברי חז"ל הנ"ל שרירין וקיימים: בלילה שבין חמישי לשישי (ליל ה' כסליו תשע"א, 11/11/10) הגיעו מניין אנשי "חברה קדישא – חסידים" אל הר המנוחות. הם פנו אל קברו של הגאון הרב זלמן דרוק זצ"ל, רב בית-הכנסת הגדול ורב שכונת רחביה בירושלים, והחלו בפתיחת וחפירת הקבר. המראה שנגלה לעיניהם, הדהים אפילו את אנשי ה'חברה קדישא' שמטבע הדברים ומתוקף עיסוקם ראו דבר או שניים בחייהם, ועורר בהם חלחלה ופחד: גופתו של הרב בתכריכיו היתה שלימה, וזאת לאחר 11 חודשי קבורה, ובתנאים בהם היה קבור מדובר במצב שאינו הגיוני. הרב הוצא מקברו, והועבר לחלקת "כולל קובנא" בהר הזיתים, שם נטמן סמוך לאביו, כשרק אנשי החברה קדישא, חתנו ואחיינו נמצאים במקום.

המקרה הנדיר הנ"ל של הוצאת אדם מקברו בוצע בשל פסק ההלכה של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. הרב דרוק זצ"ל, הלך לבית עולמו בגיל 72 ביום שישי, ערב חג החנוכה, בשנה הקודמת. בצל החיפזון בשל השבת הקרבה ונרות החנוכה שיש להכין, קברו אנשי "קהילת ירושלים" את הרב בקבורת קומות, היינו לא בתוך הקרקע, אלא בתוך 'אמבטיות בטון', שהוכנסו לשימוש בשנים האחרונות בבתי עלמין רבים בארץ, בשל מצוקת המקום לקבורה. רק לאחר שבת, הגיע חתנו של הרב דרוק אל הגרי"ש אלישיב, הוא שטח את המקרה בפני הגרי"ש שפסק להוציאו מקברו בתום השנה הראשונה. כעת במלאות 11 חודש התאפשרה העברת הנפטר בצורה מכובדת. (יש להדגיש כי לדעתו של מרן הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א בספרו "חזון עובדיה" יש להתיר קבורה בקומות).