מעמד האישה ביהדות: "שלא עשני אישה"?

מה היחס של היהדות לאישה? מה ההבדל בין התורה לבין התרבות המערבית ביחס לאישה? מדוע מדירים את האישה מעסק התורה? ומה פשר הברכה "שלא עשני אישה"? הסבר מעמיק לכל השאלות הללו במאמר שלפניכם. מומלץ!!

בתנ"ך ובדברי חז"ל אנו מגלים יחס של כבוד והערכה רבה לאישה. תחילה, נסקור בקצרה את הנשים המופיעות בתנ"ך ובחז"ל, ונגלה את ערכן הרב של הנשים בעיני התורה: מבואר בתורה ובחז"ל ששרה אימנו הייתה גדולה מאברהם אבינו ברוח הקודש. וכן רבקה ראתה אל נכון יותר מיצחק במעשי יעקב ועשו. ולעתיד לבא הקב"ה לא ייעתר לתפילת האבות בבקשה לגאול את עם ישראל מלבד לתפילת רחל. ישראל נגאלו ממצרים בזכות נשים צדקניות. והנשים היו אלו שסירבו להשתתף בחטא העגל ובחטא המרגלים. ויש לנו גם את השופטת דבורה הנביאה, רות המואבייה, ואסתר המלכה. בתלמוד מסופר על גדלותה בתורה של ברוריה אשת רבי מאיר בעל הנס, ועל שניצחה את תלמידי בית המדרש בויכוחים תורניים.

חז"ל מרבים לספר בשבחה של האישה ודואגים למעמדה. מקוצר מקום נמנה אחדים מהם: "אין הברכה שרויה בבית אלא בזכות האישה". "האישה מכרת באורחים יותר מן האיש". "חייב אדם לאהוב את אשתו כגופו, ולכבדה יותר מגופו". "בינה יתירה ניתנה לאישה". כלומר, גם לגבי הכמות האישה נתברכה בבינה יותר מהאיש, וגם לגבי הזמן - האישה מתבגרת ושכלה מבשיל מוקדם מן האיש. ולכן האישה מתחייבת במצוות כבר בגיל 12, מוקדם מהאיש שרק בגיל 13 מתחייב במצוות.

שווים אבל שונים

השוני העצום בין גישת התורה לבין התרבות המערבית ביחס לאישה הוא בכך: בעוד שהתרבות המערבית משווה בין המינים לגמרי, כביכול אין שום הבדל בניהם, תוך זלזול מחפיר ב"תכונות הנשיות" וב"תפקידים הנשיים", קובעת היהדות כי האישה אכן שווה במעמדה לגבר, אלא שלאישה מיועד תפקיד שונה משל הגבר, תפקיד המותאם לאופייה ומהותה. על פי היהדות מיותר לחלוטין לתת לנשים תכונות ותפקידים גבריים, מאחר והתכונות הנשיות והתפקידים הנשיים שווים כמו של הגברים. לדעת היהדות, "עקרת בית" חשובה בדיוק כמו משרת "נשיא ארצות הברית", ואף יותר מכך.

עמדת היהדות מפוכחת וריאלית ותואמת למציאות, שכשם שישנם הבדלים פיזיים בין גבר לאישה כך ישנם הבדלים נפשיים בניהם. ואכן, מחקרים מתקדמים מגלים דבר זה, נצטט אחד מהם: "שינוי קל הופך שני יצורים לשני מינים נפרדים... הוא נעשה באמצעות כרומוזום אחד מתוך 46 הכרומוזומים שיש לנו בכל תא... שבונים מערכות פיזיולוגיות ועצביות שונות, נבדלות לזכר ולנקבה, ובכך יוצרים נטיות התנהגות ונטיות  פסיכולוגיות שונות לזכר ונקבה". ("מסילות אל האמונה", ח"ג עמוד 254).

השוני בין הגבר לאישה נועד להביא אותם לידי שלימות, כשם שלא נוכל להשתמש בשני כסאות או שני שולחנות, ורק כסא ושולחן יהוו השלמה. נמשיך במשל זה ונאמר, האם הכסא חשוב יותר מהשולחן או להיפך? לא! שניהם שווים בחשיבותם למרות השוני שבהם, כך בדיוק יחס היהדות לגבר ואישה. התורה הביעה עמדה זו במילים קצרות: "אעשה לו עזר כנגדו". לא נאמר "עזר עימו" – ביטוי למהות שווה, ומאידך לא נאמר "עזר תחתיו" – ביטוי למעמד נמוך, אלא "עזר כנגדו" – האישה עומדת במקום אחר, אך במקום שווה בחשיבותו לגבר. בקיצור, מעמד שווה אך שונה.

האישה רוחנית יותר מהגבר

אנו חייבים להודות, שישנם דברים ביהדות אשר נראים על פניהם כזלזול ח"ו באישה, אך לאחר התבוננות מעמיקה אנו מגלים כי דווקא שבח הוא לאישה. לפניכם דוגמא חשובה:

האישה פטורה מלימוד התורה, ומחלק נכבד ממצוות התורה, ואילו הגבר חייב בלימוד התורה ובכל המצוות כולן. לכאורה יש כאן "הדרת נשים" מבתי המדרש ומאוצרות הרוח והחכמה של עם ישראל. לצערנו, ישנן קבוצות שבגלל ההבנה המוטעית הזו הקימו ישיבות לנשים, או שגם נשים מניחות תפילין וכדומה. כמו כן, הברכה שמברכים הגברים בכל יום – "שלא עשני אישה", מקוממת רבים, והם רואים בברכה זו התנשאות של הגבר על האישה.

אך בואו ונתבונן! נאמר בגמרא (ברכות יז,א): "גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים". כלומר, שכרה של האישה גדול משל האיש. והנה, הגמרא שם מסבירה בהמשך ששכרה ניתן לה עבור עזרתה לבעלה ולבניה ללמוד תורה. והדבר תמוה, מאחר והאישה רק מסייעת בלימוד התורה, ואילו הגבר עמל ויגע בתורה, מדוע ששכרה של האישה רב מהאיש?

מבאר המהר"ל (דרוש על התורה), האישה נבראה בטבעה רוחנית יותר מהאיש, נפשה ונשמתה של האישה מותאמת וקרובה לעולם הבא יותר מהאיש. זו הסיבה בעצם שאישה פטורה מלימוד תורה. מאחר והתורה נועדה לזכך את האדם וליישר את מידותיו, לכן רק האיש שנולד מגושם ועם מידות רעות (הרס ותאוות), זקוק לעמל ויגיעה בתורה ובמצוות לזככו ולעדנו, משא"כ האישה שנולדה רוחנית ועדינה, אין לה צורך בלימוד תורה וקיום כל המצוות. (ישנן נשים יותר מגברים במדינת ישראל, ואילו לנשים יש רק בית כלא אחד, "כלא תירצה", בתפוסה חלקית).

מעתה מובן הטעם ששכרן של הנשים גדול מן האנשים: מאחר והנשים מוכנות וקרובות לעולם הבא יותר מן האיש, לכן בעבודה קלה הן כבר זוכות למקום גבוה יותר בעולם הבא. משל למה הדבר דומה, ראובן רחוק מפסגת ההר 613 מדרגות, ואילו שמעון מרוחק רק 100 מדרגות מפסגת ההר. והנה, כאשר שמעון יעלה 200 מדרגות, הוא יגיע למקום גבוה יותר מאשר ראובן, אפילו אם ראובן יעלה 613 מדרגות. כי ראובן יגיע רק לפסגת ההר, ואילו שמעון יעקוף את פסגת ההר ב-100 מדרגות. כך הנשים, למרות שהן מקיימות פחות מצוות, ופחות יגעות בתורה מהאיש, עדיין שכרן רב משל האיש.

כעת אנו מבינים שהדרת הנשים מלימוד התורה, אינו פחיתות עבורן, אלא תעודת הצטיינות להן, שאינן צריכות ליטול תרופות לרפאות מחלותיהן.

שלא עשני איש

נמצאנו למדים, כי ישנה לאיש מעלה על האישה בכך שהוא מקיים בפועל את כל מצוות התורה ועוסק ועמל בתורה. ומאידך, האישה עדיפה על הגבר בעצם מהותה, שהיא רוחנית וקרובה לה' יותר מהגבר, וכנ"ל.

לאור האמור לעיל אנו נבין את הברכות שמברכים הגבר והאישה בכל יום. הגבר מברך "שלא עשני אישה" - הוא מודה לה' על כך שהוא חייב במצוות רבות יותר מהאישה. לעומת זאת, האישה מברכת "שעשני כרצונו", שזה במילים אחרות "שלא עשני איש", והיא מודה לה' שעשה אותה אישה דווקא, שהיא מהות נעלה יותר מהגבר.

ואם תשאלו, אם כן מדוע האישה איננה מברכת באותו נוסח של האיש, "שלא עשני איש"? להבנת העניין נקדים משל, מלך אחד היה לו עבד נאמן, המשרתו בכל צרכיו וענייניו. וגם היה לו עבד הממונה על כל ענייני הממלכה, נקרא לו "ראש הממשלה". אין ספק, ש"ראש הממשלה" מכובד באופן אישי יותר מהעבד. מצד שני, העבד זוכה להיות במחיצת המלך בקביעות בכל יום, יותר מראש הממשלה הרואה פני המלך רק לעיתים רחוקות יותר. והנה, העבד יכול להודות למלך בנוסח כזה: "תודה שלא מינית אותי בתפקיד ראש הממשלה, כי זכות גדולה היא לי להיות תדיר במחיצתך". לעומת זאת, ראש הממשלה אינו יכול להודות למלך על כך שלא מינה אותו לתפקיד עבד, כי יש בכך נימת זלזול במלך, שהוא אינו מחשיב את המעלה לשרת את המלך. הוא חייב להודות בצורה חיובית, "תודה שמינית אותי לראש הממשלה".

הנמשל מובן מאליו, הגברים יכולים להודות לה' בברכת "שלא עשני אישה", כי אנו מראים כמה אנו מוקירים את מצוות ה', ואנו מודים לה' שאנו משרתים אותו בקביעות רבה, ע"י מצוות רבות. לעומת זאת, אם האישה תברך "שלא עשני איש", יתפרש הדבר כזלזול במצוות ה', שהיא שמחה שהיא פטורה ממצוות ה', לכן היא חייבת להודות בצורה חיובית, תודה לך ה' שעשית אותי אישה במהות נעלה.