המדריך המלא לקראת החלטה להציע נישואין לבן/לבת הזוג

מדריך על סוגיות חשובות לפני שאתם מחליטים להציע נישואין לבן/לבת הזוג: קליקה - משיכה ורגש לבן/לבת הזוג. החיצוניות - דוחה או לא משהו. בדיקה בפרטים הקטנים.

הערה: למרות שלפעמים התדריך שלפניכם מתייחס לבחור המחפש בת זוג, הוא שייך במידה שווה גם לבחורה המחפשת בן זוג.

הקליקה

לפני החלטה ל"סגור שידוך", ולפני שאת/ה ניגש/ת להציע נישואין לבת/ן זוגך, חייבת להיות איזו שהיא "קליקה" בין שניכם. ישנה אמירה שאיני יודע מהיכן היא שאובה, אמירה העוברת כחוט השני אצל כולם: "לא חשוב מה שאת/ה מרגיש, אחרי החתונה יהיה בסדר". החתן או הכלה אומרים: "לא מרגיש/ה רגש כלשהו כלפיה/כלפיו", וכולם אומרים להם: 'זה כלום! שטויות!'. אך לצערי אין הדברים נכונים. זה [הרגש החסר] לא מגיע אחרי החתונה, זה מגיע אלי לטיפול!... אל תתפתו למילים הנ"ל, יש באמתחתי סיפורים אין סוף על קלקולים היוצאים מזה.

מה שכן, אל תצפו להרגיש מידי גבוה אין צורך בכך. הדבר היחידי שצריכים לצפות – להרגיש קליקה כלשהיא, משהו של רגש כלפי הצד השני. זאת אומרת: נח לי בחברתה, אני מצפה לפגישה הבאה. עד כאן. לא לצפות לאיזה רגש שיציף אתכם, זה יגיע אחרי החתונה. ודאי יגיע, ועוד איך. אך לא לפני כן.

אבל כאשר אין ה"קליקה ההתחלתית", כשבאים אלי ואומרים "יבש, יבש" אני מורה לעזוב. כי לעולם לא יהיה רטוב. אלא שגם כאן זה לא תמיד כך. אני יושב עם בחור, והוא אכן אומר לי כנ"ל: "יבש, יבש", אני מנסה לבדוק, ובפעמים רבות אני מגיע למסקנה כי הוא דמיין לעצמו בשמיים לכן נדמה לו שהוא חש יבש. אני עורך לו תרגיל, אני אומר לו: "תעזוב מיד ושלום על ישראל!". ואז הוא אומר: "מה? לעזוב? אבל היא טובה, נחמדה, וכל כך נעימה!". הבנתם? והוא עוד יגיד לי שאינו מרגיש... "מזל טוב, אתה יכול להתחתן".

החיצוניות

רבים פונים בשאלה: "הכל בסדר, נהדר ממש מכל הכיוונים, אבל החיצוניות. איננה דוחה אותי, אבל זה מפריע לי, התחושה שלי שאני מבולבל, והדבר מקשה עלי להחליט".

אם נבדוק היטב, ניווכח כי לשמונים אחוזים ומעלה מכל המתנסחים בסגנון הזה, כלל לא מפריעה להם החיצוניות, מפריע להם מה יאמר הבן דוד, מה תאמר השכנה מקומה ג', או מה תאמר אמא שלי. בכלל לא הוא. לכן, במקרה כזה, אם התנאים האחרים קיימים, הרי שבעזרת השם כשתחיה איתה, ויהיה לך טוב, תשכח מהכל. זה ימחק. לא יתגמד, אלא ימחק כלא היה! עוד לא היה מקרה שזה לא קרה.

אך מה שברור כשמש כי אסור לדלג על עניין החיצוניות. אם הוא אומר "דוחה אותי" אל תנסו לשכנע. אל תגידו בשום אופן "אחרי החתונה זה יהיה בסדר". חבל להכניסם למצבים שאין דרך להתגבר עליהם. אם זה דוחה – לרדת!! מה שהזכרנו שנמחק לאחר הנישואין, זה במצב שהחיצוניות לא דוחה, אבל לא פסגת חלומותיי, אם כך, אפשר בעזרת השם להמשיך, והכל יסתדר.

לא לבדוק בקטנות

במקרים רבים אנו בודקים בקטנטנות ממש. בדיקה מקרוסקופית, "מדוע היא אמרה כך ולא אחרת? אה, כנראה שהיא כזאת...". איזה דקויות לא להאמין! "ישבתי איתה והגישו לנו כוס תה והיא לא אמרה מידית תודה...". שמים אותה מתחת למיקרוסקופ עד שהיא נראית מפלצת. (קח פעם את דף הציפיות שלך, ותיווכח שאתה מחפש שידוך שכדי להשיגו, עליך לאסוף כעשרים בנות מובחרות, מכל אחת ליטול איזה חלק, לגרד ולבנות דמות בשבילך. לעצב לך דמות חדשה...) ריבונו של עולם! בדקת קודם כל את עצמך? אתה מושלם? האם לך אין דברים גסים פי שבעה ממה שאתה מוצא בה, אז מה הבחינות הללו?

אתבטא בנוסח אחר: מושלמת היא לא! לא יעזור לך שום דבר. אם היא שמונים אחוז – אתה במצב מצוין. תשמח. גם אתה כאשר הצלחת לא להיות שישים אחוז, אלא שמונים אחוז – אתה הטופ שבטופ שבעולם. משום מה אתה חושב: "לי מותר להיות שישים אחוז, וזה בסדר, אבל היא, כל זמן שלא תהיה מאה אחוז, אני לא לוקח". תפסיק לחפש מאה אחוז, ותפסיק לנבור בקטנות, אם הסך הכל הוא טוב – את השאר אתה לוקח על עצמך, כמו שעושים כל אנשי העולם. כל אשה שאני נושא היא פרויקט בשבילי. לא פרויקט שיקום, אבל פרויקט...

מתוך הספר "זכו" סיפורי זוגות בסערות החיים, להרב נחום דיאמנט שליט"א. ב"ב, שבט תשסט. באדיבות המחבר.