סיפור אישי: רבי אלעזר אבוחצירה ריפא את אימי מהשיתוק

"ד"ר גימון ניגש אלי, ואני אמרתי לו: "אני אקדים לומר לך מה קרה? נכון שאמא נתרפאה מהשיתוק...". הוא אישר את דברי, ואז סיפרתי לו על ברכת הרב. הרופא כל כך התרגש וחיבק אותי חיבוק חזק".

לפניכם סיפור אישי מהרה"ג גדעון עטייה מירושלים, מחבר הספרים "גביע הכסף", שהיה כבן בית אצל הצדיק זצ"ל:

"אמא שלי (הרבנית צופיה עטיה) עברה אירוע מוחי לפני 16-17 שנה בערך, היא שכבה בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים, וכל פלג גופה השמאלי השתתק כתוצאה מהאירוע, ולא יכלה לעשות דבר באופן עצמאי ובלי עזרה. הרופאים הפנו אותה לעבור שיקום ארוך".

"אמא שלי מאד לא רצתה לעבור את השיקום, ולכן היא שלחה אותי לרבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל, לומר לו שיתפלל עליה או שתבריא או שתמות ח"ו".

"זה היה בליל שישי בחצות הלילה, נכנסתי לרב ואמרתי לו שאמא שלי שלחה אותי, אבל אני לא יכול לומר את המילים של אמא. הרב הפציר בי שאספר, לאחר שסיפרתי לרב, הוא אמר לי "אל תדאג, אני אתפלל". התעקשתי לדעת מה יקרה, והרב בשלו: "אל תדאג, אני אתפלל".

"שאלתי את הרב: "נו, אבל מה אני יגיד לאמא?", הרב אמר לי: "זה מה שתגיד לאמא שלך: 'הרב אמר, אל תדאגי, אני מתפלל'".

"הגעתי לבית החולים ביום שישי בבוקר, ואני מגלה שעשרות רופאים סובבים את מיטת אימי. חששתי מעט בתחילה, אבל לאחר מספר שניות אמרתי לעצמי 'בטח קרה נס לאמא".

"ד"ר גימון ניגש אלי, ואני אמרתי לו: "אני אקדים לומר לך מה קרה? נכון שאמא נתרפאה מהשיתוק...". הוא אישר את דברי, ואז סיפרתי לו על ברכת הרב. הרופא כל כך התרגש וחיבק אותי חיבוק חזק".

"אחר כך שאלתי אותו: "מתי קרה הנס?", הוא אמר לי: "אתמול, בחצות הלילה". כשסיפרתי לו שזו השעה בדיוק שהייתי אצל הרב, הוא שוב חיבק אותי בהתרגשות"