חג פסח: סוד ההצלחה בחינוך

כאשר רוצים לחנך, אין להטיף ואין לאמן, צריך להשפיע על הפנימיות. ואם ברצוננו לומר דברים חשובים – צריך שיהיה רצון מצד הבן לשמוע. אך אנו מכירים את זה מקרוב: הילד לא רוצה לשמוע! קשה לו להקשיב! באה התורה ומלמדת אותנו כיצד ליצור רצון מצד החניך להקשיב ולהפנים את הדברים.

אתר "יהדות נט" שמח להגיש לפניכם בכל שבוע מאמר הגותי על פרשת השבוע, בנושאים חברתיים ונפשיים, מפרי רוחו של הרב אברהם גמליאל.

המאמרים נכתבו ונערכו ע"י בנו, הסופר הרב שמעיה גמליאל.

בליל שבת הקרוב, יסבו כל עם ישראל לחגוג את ליל הסדר. המרכיב המרכזי בתוך ליל הסדר הוא השלב שנקרא "מגיד", שבו אנו אומרים את ההגדה ומספרים לילדינו על יציאת מצרים.

אם נשים לב – ההגדה לכל אורכה, בנויה למעשה כשאלות ותשובות:

ההגדה מתחילה במילים: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?", ולאחר מכן באות ארבע שאלות המפרטות את ההבדלים שרואים הקטנטנים בין הלילה הזה לשאר הלילות. כמו כן, שואלים בהגדה: "חכם מה הוא אומר"? "רשע מה הוא אומר"? וכן הלאה. ובהמשך ההגדה ישנן עוד שאלות: "מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו?", "פסח על שום מה?", "מצה זו שאנו אוכלים על שום מה?", וכן הלאה.

בנוסף על כך, נקבעו פעולות משונות כדי לעורר את הקטנים לשאול. לדוגמא, אנו דוחים את ה"שולחן עורך" החגיגי והמגרה לקראת סוף ליל הסדר, ולעומת זאת הוקדם שלב ה"כרפס" אפילו למצה החשובה. כל זה נעשה רק כדי שהילדים לא יבינו למה לא אוכלים כבר כעת, וישאלו שאלות, ואז 'נתפוס טרמפ' על השאלה ונספר להם על יציאת מצרים.

דרך זו נובעת מכך, שהתורה עצמה ציוותה לספר על יציאת מצרים דווקא בצורה של שאלה ותשובה. וכה נכתב בתורת ה': "כי ישאלך בנך לאמר", "והיה כי יאמרו אליכם בניכם: מה העבודה הזאת לכם?", "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת". התורה לאורך כל הדרך מציגה את סיפור יציאת מצרים בדרך של שאלה ותשובה.

וכאנשים חושבים, אנו שואלים: מדוע החליטה התורה שסיפור יציאת מצרים יהיה דווקא כך? לא יותר פשוט לגשת ישירות אל הנושא ולהתחיל ללמד אותו, כמו כל דבר? למה ללכת סחור סחור כדי שהבן ישאל?

וכאן, למעשה, טמון סוד ההצלחה בחינוך!

כאשר רוצים לחנך, אין להטיף ואין לאמן. צריך להשפיע על הפנימיות.

אם יבוא האב ויספר לבנו ללא השאלה של הבן, לא תמיד תהיה מוכנות מצד הבן לשמוע. לפעמים הוא יהיה עסוק בענייניו, וסיפורו של אביו יהיה עבורו רק דבר מפריע, שצריך לחפש איך להתפטר ממנו... אנו מכירים את זה מקרוב... הילד לא רוצה לשמוע! קשה לו להקשיב!

באופן כזה, שהאב פותח בדברים ומתחיל לנאום בפאתוס על החשיבות של המאורע ההיסטורי, ועל חובתנו כעם להנציח אותו, וכל מיני דיבורים כאלו – אז גם אם הבן יקשיב, לא ייקלטו הדברים במוחו כראוי, ולא יחדרו אל ליבו.

אם ברצוננו לומר דברים חשובים – צריך שיהיה רצון מצד הבן לשמוע. כך ייחרטו הדברים בליבו באופן העמוק ביותר.

הרצון – גילתה התורה – בא על ידי שאלה. שאלה, זה דבר שמעורר את הסקרנות, את החשק האינטלקטואלי לדעת עוד. שאלה היא המפתח להחדרת רעיונות נשגבים ללבבות צעירים.

וכך יש לספר את יציאת מצרים, על כל משמעויותיה והשלכותיה, עם כל מה שמסביבה: לדבר על אמונה, על כוחו הגדול של בורא העולם, להסביר שאנחנו העם הנבחר של האלוקים, לתאר מה עשה האל למצרים בגלל שהם הרעו לנו, ולהחדיר אמונה שכך גם יעשה בגאולה שתבוא במהרה בימינו.