מה רע בללכת עם כל המשפחה והחברים לים?

עם כל האהבה שלנו לים, אסור לשהות ב"חוף מעורב" - שהשהייה בו מיועדת לגברים ולנשים בו זמנית. בוודאי שאלתם את עצמכם לא פעם, מדוע כך הם פני הדברים? לפניכם הסבר מקיף ומשכנע, אשר יסייע בידי אלו המתחבטים רבות בהתמודדות עם איסור זה.

מי מאיתנו לא אוהב את הים? המקום הכל כך קסום ויפהפה, הוא אחת המתנות הכי יפות שנתן לנו השם יתברך בתור הילדים שלו. מעין פיסת גן עדן קטנה.

עם כל האהבה שלנו לים, אסור לשהות ב"חוף מעורב" - שהשהייה בו מיועדת לגברים ולנשים בו זמנית. בוודאי שאלתם את עצמכם לא פעם, מדוע כך הם פני הדברים? לכאורה, מה רע בללכת עם כל המשפחה והחברים לים? אנו בטוחים שהסבר מקיף ומשכנע, יסייע בידי אלו המתחבטים רבות בהתמודדות עם איסור זה.

לפני שניכנס לעובי הקורה נציין, כי שהייה בחוף ים או בריכה מעורבת הינה איסור הלכתי, ואינה חומרא או תוספת על הדין. וכמו שהאריך מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יחווה דעת (חלק ה, סימן סג, וכתב שם, שאסור אפילו לחולה ללכת לים מעורב לשם רפואה). יתירה מכך, מכל ציוויי התורה ישנן רק שלוש עבירות המוגדרות כ"יהרג ואל יעבור". הכוונה היא, שאפילו אם אדם יצטרך למסור את חייו, ולמות על קידוש השם – חובה עליו ליהרג, ומוטב לו כך מאשר לעבור על עבירות אלו. ואלו הן שלושת העבירות: גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. שהייה בים או בבריכה מעורבת היא בהחלט חלק מתוך איסור גילוי עריות, (בלשון ההלכה "אביזרייהו דגילוי עריות"), והיא מתקרבת לחמורות שבהלכות העריות.

כמובן, שהאיסור משפיע על מספר נקודות נוספות חשובות בחיינו:

שלום בית

כל הלכות הצניעות שתיקנו חכמים נועדו להרחיק את האדם מהרהורים באשה זרה שאינה אשתו, על מנת שהקשר בינו לבין אשתו יהיה בלב שלם. אין שום תרומה לאהבה בין בני הזוג בכך שבני הזוג מחליטים לנפוש יחד על חוף הים. להיפך, נופש כזה רק מאבד את רגשות האהבה שבין הבעל ואשתו. הרי תמיד תהיה בחוף הים מישהי צעירה יותר, וכביכול נאה יותר מאשתו. ככל שיסתכל יותר על אחרות - כך יראה פחות את מה שיש לאשתו. כמו כן, אישה שהולכת לחוף מעורב, ונותנת לכל אחד להסתכל עליה באופן לא צנוע, היא כבר אינה מקודשת ומיוחדת רק לבעלה. בכך היא הרסה את יסוד הקשר בינה לבין בעלה, וכמובן שיש בכך גם מסר שלילי עבור הילדים.

סיפר מרן רבנו עובדיה יוסף שליט"א, שבעת כהונתו, בבתי הדין השונים, הונחו בפני בית הדין בקשות רבות לגירושין מחמת בגידות בין בני הזוג. וכשהדיינים חקרו על נסיבות המקרים הוברר, שפעמים רבות הדבר התחיל כתוצאה מהליכה לים או בריכה מעורבת...

רגישות

רבים מאיתנו מרגישים, כאילו עצם השהייה בים נותנת לנו את הפריבילגיה (כביכול) להסתובב עם ביגוד מינימאלי. אך אם נבחן את הדברים באמת, נראה שאין סיכוי שהיינו מרשים לעצמנו להתלבש ככה בסלון, ליד בני משפחה ואורחים, או אפילו לרדת כך למכולת. ולכן השאלה החשובה ביותר שצריכה להישאל היא שאלה פשוטה: מה ההבדל?? האם המים והחול נותנים לנו לגיטימציה להתלבש בצורה כזו לעין כל?! אז זהו, שאין הבדל. אלא, פשוט אנחנו איבדנו את הרגישות להבין איך אנחנו נראים, וכמה זה חמור. אם לא היינו כ"כ משוחדים, ובאמת מסתכלים על הדברים בראייה ניטראלית, כנראה שהיינו נבהלים מהקלות הבלתי נסבלת שבה אנחנו מתירים לעצמנו לנהוג בקלות ראש כה גדולה עם הצניעות שלנו. לצערנו הרב, מתוך המעורבות עם החברה הכללית התרגלנו, התחספסנו, וכעת אנחנו כבר פחות רגישים, ופחות מתרגשים מדברים.

מחטיאה את הרבים

מלבד האמור, שמדובר באחד העוונות החמורים ביותר שישנם בתורה. בזמן שבת ישראל הולכת שלא בצניעות, ולובשת בגדים שאינם צנועים ואינם הולמים את מעמדה הנשגב, כולל בבריכה או בים מעורב, הרי היא מחטיאה כל גבר וגבר שמסתכל עליה. ומלבד העובדה שעוונותיהם של הגברים על ראשהּ, הרי היא נכנסת להגדרת "המחטיא את הרבים". ואמרו חז"ל (אבות פ"ה מי"ח) דברים חמורים על המחטיא את הרבים. כל אחת מרגישה ויודעת כמה מסתכלים עליה, ויודעת בפירוש שהיא יכולה להחטיא. כיצד ניתן להתעלם מכך??

שמירת העיניים

שמירת העיניים היא דבר מאוד חשוב ביהדות, שכן על פי הקבלה כל דבר שאדם רואה בימי חייו נחרט בו ונשאר במעמקי הזיכרון לנצח, ולא נשכח לעולם. ישנו איסור חמור לגבר להסתכל על אישה שאיננה אשתו, עד שאמרו חז"ל (ברכות סא,א): "כל העובר אחורי אישה בנהר - אין לו חלק לעולם הבא". ופירש רש"י, "לפי שהיא מגביהה בגדיה, וזה מסתכל בבשרה". בואו ונעשה חשבון! כמה אנו מתאמצים לזכות לחיי העולם הבא: תפילה ותפילין, שבת ומועדים, יום כיפור ופסח. האם כדאי עבור הנאה רגעית לאבד את חיי העולם הבא שכה עמלנו בעבורם?!

שמירת עיניים היא דבר כל כך יקר בשמיים, עד כדי כך שכתוב בספרים הקדושים, שכל אדם שמשתדל לשמור את עיניו, ובאותו רגע שנתקל במראה לא צנוע, בוחר שלא להסתכל ומסיר את מבטו - מגיעים מלאכי עליון, מנשקים את שתי עיניו, מברכים אותו בברכות אדירות, ושמחים לאין שיעור על כך שלקב"ה יש בריה כזו בעולמו. ובאותו הרגע כדאי לו לבקש כל בקשה שירצה, כי אז היא שעת רצון גדולה בשבילו בשמיים, ויש סיכוי רב שתיענה בקשתו.

הרהורי עבירה

אמרו חז"ל (יומא כט,א): "הרהורי עבירה קשים מעבירה". כלומר, ההולך לבריכה או ים מעורב אשר בוודאי נכשל בהרהורי עבירה, עוונו גדול יותר ממעשה העבירה עצמה של גילוי עריות. וגם הפסד פיזי ונפשי רב נגרם לאדם מהרהורי עבירה, שהרי פירש רש"י על מאמר חז"ל הנ"ל: "הרהורי עבירה - תאוות נשים, קשים להכחיש את בשרו יותר מגופו של מעשה". ומחקרים רבים בפסיכולוגיה מצביעים על נזק נפשי רב מאד, הנגרמים לאדם מתוך הרהורי עבירה אלו.

כל 'כבודה' בת מלך

שמעתי פעם, שרב מסוים מדמה את גדרי הצניעות לכתרו של המלך: כמו שמלך לא רואה בכתר שלו אביזר מעיק, אלא מבין שזה חלק מהמראה המלכותי, כך אנחנו צריכות להתייחס לצניעות – לבוש מלכות, לא פחות ולא יותר! כלומר, הצניעות לא נועדה רק כדי שלא להכשיל את הגברים, אלא מדובר בדבר עמוק הרבה יותר: דבר יקר לא זורקים סתם ככה ברחוב כמו כלום, דבר יקר לא נותנים לכל אחד להסתכל ולמשמש בו. האם עושה לך טוב לדעת שיסתכלו עלייך בתור אובייקט ולא כאדם בפני עצמו? האם טוב לך שלא מכבדים את מי שאת באמת, את האישיות, האופי שלך? האם מישהי באמת חושבת שהיא יכולה למצוא אהבת אמת כשהיא עושה סיבוב על החוף בבגד ים? התשובה ברורה לחלוטין.

האם זה אומר שמעכשיו יהיה פשוט וקל ללכת לחוף נפרד? לפחות בהתחלה, לא בטוח. אבל כשמבינים את המשמעות ואת העומק, הרבה יותר קל להתמודד, ואף לחוש סיפוק מכך. לאחר זמן, לא נבין כיצד יכולנו בעבר ללכת לחוף מעורב, מקום מביש כל כך ולא מתאים לבן או לבת של מלך...

מקור: אפרת כהן, הידברות סופשבוע (בשינויים קלים ובתוספת נופך).