הרב זמיר כהן: החיים המסתוריים של הצמחים (תורה ומדע - מאמר שמיני)

האם יש לצמחים רגשות? האם הצמחים רואים? האם הצמחים מושפעים מתשומת לב ואהדה? האם הצמחים שומעים? מאמר מרתק מתוך מקורות חז"ל והמדע.

א. האם יש לצמחים רגשות?

בשנים האחרונות הולך ומתפרסם בקרב קהיליית המדענים בכל רחבי העולם מחקר עולמי מרתק, לפיו העולם הירוק שנראה לנו חסר חיים ומשולל רגשות, אינו כזה כלל וכלל!! אדרבה, הוא בעל תחושות ורגשות עזים! ואפילו יודע הוא לבטא היטב את רגשותיו, כגון כאביו ופחדיו ואושרו נפתח בלקט קצר של מחקרים מהפכניים שנתפרסמו בנושא.

"במעבדה ליד עמק מאיידה, מוטל לו גזר ביש-מזל, אך חי עדיין. הוא קשור ברצועות לשולחנו של "מנתח". בבשרו של הגזר (אין כאן טעות, מדובר אכן בגזר) נעוצים שני צינורות זכוכית מלאים בחומר לבן שבתוכם עוברים חוטי חשמל. הצינורות דומים לשתי רגלים שכפותיהן קבורות בבשרו של הגזר. כאשר "צובטים" את הירך בעזרת זוג מלקחיים מברזל, מייד נרתע הגזר מרוב כאב. הוא "צווח" מרוב ייסורים. "קולו" מבטא זעזוע אין קץ. הוא מחובר למערכת חשמלית בצורה כזו, שהשדר החשמלי של כאבו, דוחף זרוע של מנוף עדין מאוד, המנוף מפעיל ראי זעיר, והראי מטיל אלומת אור על הקיר בקצה האחר של החדר. וכך - כל אימת שהגזר "נאנק" מייסורים, הרטט שעובר בו גורם להבזק של אור. כך יש בכוחו של המדע לחשוף את רגשותיו של ירק כה אטום, כמו הגזר!"

התיאור המרתק הזה, הופיע בירחון המדעי הבריטי רב-היוקרה "נייצ'ר". זה היה האות, לחשיפתו וגילויו של עולם מופלא - עולם הצומח שהתגלה כחש ומרגיש.

לא רק גזר, גם לפת, צנונית וכרוב, מביעים רגשות, חשים ונושמים! כך קבע צ'אנדרה בוסה, מדען בעל שם עולמי שחקר את התגובות הפיזיקליות של הצומח. יום אחד, כאשר רעיון מטורף נזרק לו במוח, חיבר בוסה את מכשירי המדידה הרגישים שלו, אל העלים של צמח כלשהוא. התוצאה היתה מדהימה. כלא-מאמין, ניסה בוסה שוב ושוב לחזור על הניסוי.

התברר לו לתדהמתו הרבה, שהצמח מגיב על "מהלומות" שונות ממש כפי שבעלי חיים מגיבים!

זה היה בעצם רק קטע קטן שהשתבץ במחקר עולמי מרתק, שחשף מעט על "סודות הבריאה של הצמחים" - וכפי שכינו זאת אנשי מדע אשר חקרו את הנושא.

הרעיון המהפכני הזה התקבל על ידי המדע השמרני בבוז ובאי-אמון מוחלט. אבל ככל שהתרבו ההוכחות, לא היה מי שיכל לסתור את הממצאים. בספר חדש על עולמו המיסתורי של הצומח שיצא לאור בבריטניה, נפרשת בפנינו היריעה כולה שחושפת טפח מהעולם הזה. מדענים בעלי שם קובעים ללא ספק: הצמחים חיים ומרגישים, קולטים ומשדרים!

מחקריו של בוסה היו מדעיים לכל דבר. אבל קהיליית המדענים הבריטית התקשתה לקלוט את הרעיון המהפכני.

התפנית חלה כאשר פרופ' סידני הוארד וינס, פיסיולוג ובוטנאי של צמחים נודע מאוקספורד ומי שהיה בעבר מורהו של בוסה, ביקש לחזות במו עיניו בניסויים של בוסה. הוא הביא עמו את הוארס בראון, מומחה נוסף לסגולות המחיוחדות של הצמחים, ואת ט. ק. הווס, מי שבא במקומו של ט. ה. האקסלי כמנהל המוזיאון לתולדות הטבע בסאות קנסינגטון, לונדון. "האקסלי היה מקריב כמה שנים מחייו לו רק היה יכול לראות את הניסוי הזה", קרא הווס בראותו את הצמח מגיב על הגירוי. בו במקום, בתוקף תפקידו כמזכיר החברה הלינאית הזמין את בוסה לחזור על כל נסוייו לפני החברה.

הפרופסורים המכובדים לא האמינו למראה עיניהם, כשצפו דרך מערכת הגדלה מיוחדת, כיצד עלה של כרוב מתפתל בעוויתות עזות בשעה שמרתיחים אותו למוות. הם חזו כיצד צנון "מתעייף" ממש כמו שריר ומתעצבן כאילו היתה לו מערכת עצבים, וכיצד ברגע ה"מוות" חולף בו זעזוע שמזכיר פירפורי גסיסה של בעל חיים. אפילו הנייצ'ר הודה בתבוסה. בוסה זכה להכרה ממלכתית. הוא קיבל תואר אבירות כאות הערכה על מחקרו.

גם רוסיה הסובייטית עסקה בחקר החיים המסתוריים של הצמחים. ה"פראבדה" הצהיר לפני כעשרים שנה, בכותרת ענק:

צמחים מדברים. כן, הם צועקים! רק למראית עין אדם הם נושאים את כאבם בדומיה. בכתבה תיאר הכתב רִשְׁמֵי ביקור במעבדה לאקלים מלאכותי באקדמיה המוסקבאית המפורסמת למדעי החקלאות: "נבט של שעורה, ששורשיו הוטבלו במים רותחים, צווח לנגד עיני. פשוטו כמשמעו. 'קולו' של הצמח נרשם על ידי מכשיר אלקטרוני רגיש. כמי שנטרפה עליו דעתו, היה העט של המכשיר משרבט על הנייר את ייסורי המוות של נבט השעורה". הניסויים הרוסיים העידו כי צמחים קולטים אותות מסביבתם ומשדרים אותם. (מחקרים ונתונים מרתקים נוספים מופיעים בספר "החיים המסתוריים של הצמחים" מאת פיטר טומקינס וכריסטופר בירד)

אכן, תגלית פלאית, מפלאי המדע המודרני, הנעזר במכשירים אלקטרוניים עדינים ומשוכללים.

ועתה, שאלה: האם יכול היה מישהו לפני המצאת החשמל והאמצעים האלקטרוניים המשוכללים, לדעת סוד טבע נפלא זה, ולומר בבטחון מלא שלצמחים יש רגשות וכאבים והם גם זועקים ללא קול??

והנה, לפני כאלפים שנה (!) כאשר התורה שבעל פה הועלתה על הכתב, נכתב בפרקי דרבי אליעזר (פרק לד) כך:

בעדינות רבה נרשה לעצמינו להעיר כי המחקרים המדעיים בנושא הם עדיין בגיל הילדות, והמיכשור האלקטרוני הנמצא כיום בשימוש אינו אלא פרימיטיבי ביחס לידיעת תורתינו הקדושה. שהרי אין בכח המיכשור העכשוי לגלות עד לאיזה מרחק מגיע קולו של האילן הנגדע, ובתורה הקדושה גילה לנו בורא העולם, כי קולו של האילן הנגדע הולך מסוף העולם ועד סופו. (כלומר מקיף את כל כדור הארץ).

כמו כן, אי אפשר להתאפק שלא לשאול את הקורא הנכבד, כיצד היתה תגובתך אילו קראת את מאמר חז"ל הנ"ל לפני ידיעת המחקרים הנ"ל? את המסקנה המתבקשת נניח לשיקול דעתך.

ב. האם הצמחים "רואים"?

נצטט קטע מדעי נוסף מן המחקר הנ"ל, העוסק בנתון מרתק אחר, השופך אור נוסף על גילוי עולמם המופלא של הצמחים.

עתה נצטט עובדה המובאת בדברי חז"ל אודות ידיעתו של אחד מחכמי ישראל בדבר יכולת הראיה של הצמחים, והבנתו העמוקה בתגובתם הרגשית-מעשית של הצמחים.

אם עדיין תמוה בלב הקורא הנכבד ומוזר בעיניו לומר שהצמח "רואה", יחקור נא ויבדוק בעצמו. צמח מטפס שנזקק לתמיכה, זוחל בדיוק לכיוון המוט הקרוב ביותר. אם יזיז מישהו את המוט, הצמח ישנה את הכיוון בתוך זמן קצר(!)

ואם השלים עם נתון זה, ורק תמוהים בעיניו דברי רבי תנחומא כי לצמחים יש רגשות והם אף מתנהגים על פיהם, יקרא נא את המחקר הבא.

ג. האם הצמחים מושפעים מתשומת לב ואהדה?

ובכן, המדע גילה שהצמחים שומעים. חכמי התורה ידעו לפני אלפי שנה שהצמחים גם מדברים. את זאת המדע עדיין איננו יודע - משום שאין לו עדיין את הכלים לגלות זאת. חכמי ישראל לא היו זקוקים לכלים אלה מפני שמי שברא את העולם גילה סודות טבע רבים בתורתו16 וביניהם גילה גם סוד זה. יתירה מכך, היו מחכמי ישראל שאף ידעו להבין את שפת הצמחים(!). וכך מעידים חז"ל: