הרב זמיר כהן: שיקוף עצמים אטומים (תורה ומדע - מאמר עשירי)

מעניין לציין, שבדומה מאד לשיקופי גוף המבוצעים כיום באמצעות קרני רנטגן וכדו', לשם התבוננות באברים פנימיים כדי לגלות דלקות ומחלות שונות, גם במדבר ניתן היה לבצע, ואף בוצעה, בדיקה מעין זו. אלא שהם לא נזקקו למכשירים "החדישים" שלנו.

לאחר צאת ישראל ממצרים בעזרת התערבות על-טבעית (ראה ספר שמות פרקים ז-יב. וראה להלן פאפירוס מצרי ובו עדותו של מצרי בן אותה תקופה על עשרת המכות), מספרת התורה על המשך ההנהגה הניסית הסוללת את הדרך במדבר, וקובעת את מסלול הצעידה ההמונית ממצרים לישראל, דרך מדבר סיני. וכך נאמר:

"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, יוֹמָם - בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה - בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם." (שמות יג, כא)

מעניין לציין, שבדומה מאד לשיקופי גוף המבוצעים כיום באמצעות קרני רנטגן וכדו', לשם התבוננות באברים פנימיים כדי לגלות דלקות ומחלות שונות, גם במדבר ניתן היה לבצע, ואף בוצעה, בדיקה מעין זו. אלא שהם לא נזקקו למכשירים "החדישים" שלנו. את גוף הפרה האדומה אסור לבתר ולחתוך לאחר שחיטתה (ראה חולין יא, א). אך מאידך עליה להיות בריאה ללא מחלות ופגמים - בדיוק כמו פרה המיועדת לאכילה. ואכן, הפרה האדומה שנשחטה במדבר נבדקה בשמונה עשר(!) מקומות באבריה הפנימיים ("ויבדקינה בתמני סרי טריפן" תרגום יונתן בן עוזיאל במדבר יט, ג) מבלי שיהיה צורך לבצע בגופה חיתוך כל שהוא! וזאת באמצעות שיקוף גוף אשר בוצע בעזרת העמדתה בסמוך לעמוד הענן. (וזאת אע"פ שמעיקר הדין כאשר אי אפשר לבדוק ניתן לסמוך על רוב הפרות שאינן טריפה כמבואר בתלמוד חולין יא, ב. ואכן, על כך סמכו בדורות שאחרי דור המדבר. ראה מעינה של תורה, במדבר עמ' צד).