הלכות חג השבועות ע"פ פסקי הרב עובדיה יוסף שליט"א

דיני הדלקת נרות והקידוש בחג השבועות בכלל, ודיני הדלקת הנר והקידוש בשנה זו (תשע"ב,2012) שליל חג השבועות חל במוצאי שבת. סדר תיקון ליל שבועות, ודיני הניעור בליל חג השבועות. מנהגי חג השבועות. על פי פסקי מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א.

בתמונה: מרן הגר"ע יוסף שקוע בלימודו ולא שם לב לקהל הצלמים הצובאים עליו. (מקור: אתר "בחדרי חרדים")

דיני הדלקת נרות והקידוש

א. מצווה להדליק נרות בליל יום טוב, וצריך לברך לפני ההדלקה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב". ונכון שלא לברך "שהחיינו" בעת הדלקת הנרות, ולסמוך על ברכת "שהחיינו" שמברכים בקידוש.

ב. שנה זו שחל בה חג השבועות במוצאי שבת, אין להדליק נרות יום טוב אלא רק לאחר צאת השבת בלבד!

ג. כמו כן, בשנה זו יש לכלול בברכות הקידוש של ליל שבועות את ברכות ההבדלה. וסדר הקידוש נקרא "יקנהז", על שם ראשי התיבות של ברכות הקידוש בשנה זו: יין – בורא פרי הגפן. קידוש – ברכת הקידוש לחג. נר – בורא מאורי האש. הבדלה – ברכת הבדלה מיוחדת ליום זה, המסיימת במילים: "המבדיל בין קודש לקודש". זמן – ברכת שהחיינו. (עדיף שלא להדליק נר נוסף להבדלה, אלא לברך ברכה זו על הנר שהדליקה האישה לכבוד יו"ט).

ד. במקומות אלו שאפשר בנקל להמתין מלקדש בליל חג השבועות עד לאחר צאת הכוכבים, נכון לעשות כן. אבל בארצות אירופה וכדומה שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, יש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום. וכל זה לגבי הקידוש, אבל תפילת ערבית אפשר להתפלל מבעוד יום. 

סדר תיקון ליל שבועות

ה. פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר. כדי לתקן עוון אבותינו, שבשעת קבלת התורה נרדמו ישראל כל הלילה, עד שהוצרך הקב"ה להעירם משנתם לקבלת התורה. ואמרו בזוהר הקודש: "כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון".

ו. יש להימנע משיחת חולין ודברים בטלים בלילה הקדוש הזה. ושלא לאבד זמן יקר זה בשיחה בטלה. ויושב בטל כישן דמי. ועל פי הקבלה אין לקרוא משנה בלילה הזה.

ז. סמוך לזמן חצות הלילה יש לקרוא קריאת שמע. ואין לברך ברכות התורה אלא רק לאחר עלות השחר. ומנהגינו לברך בעמוד השחר כל ברכות השחר חוץ מברכות "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר". אלא אם כן הוצרך לנקביו שאז מברך גם "אשר יצר", (אבל לא מברך "על נטילת ידיים").

ח. העוסקים בתורה בלילה, ומגישים להם מידי פעם בפעם תה או קפה, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת, והיא פוטרת את הכל. ואם יצא מחוץ לפתח בית הכנסת, ואח"כ חזר, צריך לחזור ולברך.

ט. יש הנוהגים לעמוד על רגליהם בשעת קריאת התורה בפסוקי "עשרת הדיברות", ואין זה מנהג נכון, כי יש לחוש פן יאמרו שדווקא תורה זו מן השמיים. ואם עומד לכבוד אביו או רבו העולים לתורה בעלייה זו, וכן מי שנמצא בבית הכנסת שהקהל עומדים על רגליהם בשעת קריאת עשרת הדיברות, יקדים ויעמוד מתחילת הקריאה של העולה לעשרת הדיברות, ונמצא שאין כאן פתחון פה למינים, כיון שכבר הקדים לעמוד בכמה פסוקים קודם עשרת הדיברות.

מנהגי חג השבועות

י. נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבית הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות, זכר למה שאמרו חז"ל: "כל דיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים" וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו חז"ל: "בעצרת נידונים על פירות האילן".

יא. נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, והטעם, מפני שבעשרת הדיברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצוותיה, וכשבאו לבתיהם לא מצאו מה לאכול תיכף, זולת מאכלי חלב. כי לבשר היו צריכים הכנה רבה: לשחוט בסכין ללא פגם, לנקר החלב וגיד הנשה, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה.

יב. צריכים להיזהר שלא לאכול מאכלי חלב אחר בשר כי אם כעבור שש שעות. ומנהגנו לאכול בתחילה מאכלי חלב, ואחר קינוח הפה בחתיכת פת ובשתייה, ושטיפת הידיים, אוכלים מאכלי בשר.

יג. מצווה לאכול ביום טוב בשר בהמה לקיים בזה מצוות "שמחת החג", שאין שמחה אלא בבשר בהמה. ומי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצוות שמחה בבשר עוף. וכן ישתה יין לשמחת החג. ומצווה לשמח את הנשים בראוי להן, דהיינו בבגדים ותכשיטים נאים. ואת הקטנים בראוי להם, בקליות ואגוזים, מגדנות וממתקים.

יד. אסור להתענות ביום אסרו חג של חג השבועות. וכן אסור להספיד בו. ונוהגים להוסיף קצת באכילה ושתייה ביום אסרו חג.