המדריך המלא להצלחה בדייט הראשון

הפגישה הראשונה תפקידה להיווכח אם יש ביניכם סימפטיה הדדית. בחורים יוצאים לפגישה הראשונה ומיד מתחילים עם פילוסופיות, זה לא נכון, זו לא הדרך. כמה טיפים חשובים לפגישת הפטפטת הזו. והדרכה חשובה מתי ממשיכים אחרי הפגישה הראשונה, ומתי לא. שיהיה בהצלחה.

הבהרה: תדריך הפגישות דלהלן מנוסח לבחור המגיע לפגישה, אבל הוא והיא שווים בכללים.

הפגישה הראשונה (הכוונה – המגמה הראשונה, שיכולה לעתים להתפרס על פני כמה פגישות), תפקידה להיווכח אם יש ביניכם סימפטיה הדדית: האם החיצוניות אינה דוחה, (די שלא תדחה). לראות אם הנושאים שאתם מעלים על השולחן ומשוחחים אודותם מושכים את ליבכם. כלומר, האם הנושאים שלה מעניינים אותך. האם טון הדיבור וצורת ההתבטאות שלה לא משעממת אותך. אם היא, יחסית, ברמה שלך. האם אתה יכול לשבת איתה. יש לך פרטנר או לא?

בחורים יוצאים לפגישה הראשונה ומיד מתחילים עם פילוסופיות, צוללים לדיונים במעמקי הים, ומעוניינים מיד לוודא שהיא מתאימה לו מכל הכיוונים, וזה לא נכון, זו לא הדרך. בפגישה הראשונה, עדיין לא אוחזים בעומק. המגמה היא: לבדוק סימפטיה. סתם לפטפט כדי לבדוק שאנחנו זורמים, ונחמד לנו ביחד.

איך מפטפטים?

אלא שגם לפגישת הפטפטת הזו, אנו נצטייד בכמה עצות קטנות.

א. לפני שאתה יוצא לפגישה, תכין שעורי בית. תבנה לעצמך תוכנית מגירה, כמה נושאים למקרה שיהיה רגע של שתיקה. כי רגע של שתיקה, הוא רגע מאד לא נעים בפגישה, (עשר שניות של שתיקה נדמות כנצח). לכן, תכין לך מראש שלשה ארבעה נושאים, תכנית מגרה, ובמידה שהשקט יגיע, תשלוף.

ב. תבין, שהיא מצפה ממך שאתה תוביל, שתתחיל אתה לפתח ולנהל וכו'. יחד עם זאת, תאפשר לה להתבטא. אני מקבל תלונות: "תשמע, הוא דיבר, דיבר ודיבר, לא נתן לי לפתוח את הפה. לימדו אותנו 'עשרה קבין שיחה ירדו לעולם, תשעה נטלו הנשים', והוא...". כך הן מתלוננות. לפעמים מתוך התלהבות, אתה מדבר ושוכח שיושבת כאן עוד מישהי. תבין ותזכור, כי שיחה הדדית – פורייה. מונולוג – מעצבן. מה אתה חושב שע"י שתדבר והיא תענה לך: "כן, לא, שחור, לבן", אתה רוצה שיתפתח איזשהו קשר ביניכם? ממה הוא יתפתח? לכן תן גם לה אפשרות להתבטא, ובגדול.

ג. אתה מעלה נושאים, כי אמרנו שאתה הפותח. אך אל תשאל שאלות. זו גם כן טעות נפוצה: בחורים שואלים שאלות כאילו היא בחקירה משטרתית... צולבים אותה בשאלות: "מה תעשי במקרה כזה? ומה תעשי אם יתרחש?"... להעלות נושאים כדי שהנושאים הללו יתפתחו, וכאשר אני מעלה נושא, ודן עם היושב ממולי, אנחנו ממצים אותו.

ד. סיימנו לדבר, רק אז, מגיע זמן הניתוח. אחת הטעויות הגדולות היא, שבמשך כל שעת הפגישה, הראש עובד על ניתוח: נראית לי או לא נראית לי? מוצאת חן בעיני, לא מוצאת חן בעיני? עזוב את כל הניתוחים, תן לשיחה לזרום. ניתוחים עושים בבית, בראש שקט.

להמשיך להיפגש או לא?

עם סיום הפגישה הראשונה, אין צורך שתהיה סיבה להמשיך, די שלא תהיה סיבה לעזוב. זאת אומרת, אם אתה אומר לעצמך: "אין לי שום דבר נגדה, היא הייתה בסדר, דיברנו, אבל לא התלהבתי ממנה ולא הרגשתי שום קשר, אינני משולהב מהרעיונות שלה, פרווה". אם אין לך סיבה לומר "לא" – זו סיבה טובה להמשיך.

יכולים להתרחש שני מצבים קוטביים: פגישה הראשונה, אתה מתלהב מאד. אתה נפגש בשמחה פעם נוספת, ו...אכזבה טוטאלית: "זו לא אותה אחת שראיתי, הפעם הייתה ממש פרווה". אסביר לך מה קרה? מאז הפגישה המוצלחת הקודמת עד הפגישה הנוכחית, הדמיון ניפח לך בלון, ולכן אתה מתאכזב, כי אתה מצפה לראותה עם כל הדמיונות.

ישנם מקרים הפוכים, שהפגישה הראשונה לגמרי פרווה, והוא כאילו עושה טובה שנפגש פעם נוספת. הם נפגשים פעם שנייה ומתלהבים. זאת אומרת, שהפעם הראשונה, פשוט היא הייתה מאד מלאכותית, עם המון המון מתח, היא הייתה די עצורה וסגורה, גם לא מצאה לנכון לפתוח בדברים, אך בפגישה השנייה, היא כבר יותר נפתחת, יותר מדברת, ואז גם יכולים לראות יותר את הפנימיות.

בקיצור, יכולים להתרחש כל מיני שינויים לכאן ולכאן בין הפגישה הראשונה לשנייה, לכן אני אומר – לא לחרוץ דין על המקום. ומאידך, לא להתלהב יתר על המידה, בשני המקרים זו טעות.

שיהיה בהצלחה!

מתוך הספר "זכו" סיפורי זוגות בסערות החיים, להרב נחום דיאמנט שליט"א. ב"ב, שבט תשס"ט. באדיבות המחבר.