דיוק התנאים למציאות החיים כהוכחה לבריאה אלקית

אחד הטיעונים להוכיח שהעולם נברא ע"י ישות עליונה, ולא נוצר באופן אקראי, הוא הדיוק המופלא שנצרך כדי לאפשר קיום של חיים על פני כדור הארץ. לפניכם מספר ציטוטים ממדענים שונים בעניין, ומספר דוגמאות לכך. (תודה לגולש א.ב. על שליחת המאמר).

אחד הטיעונים להוכיח שהעולם נברא ע"י ישות עליונה, ולא נוצר באופן אקראי, הוא הדיוק המופלא שנצרך כדי לאפשר קיום של חיים על פני כדור הארץ.

פרופסור נתן אביעזר כותב [1]:
"בשנים האחרונות הגיעו מדענים רבים להכרה כי היקום נראה כאילו תוכנן במיוחד לאפשר את קיומו ורווחתו של האדם. תופעה זו זכתה לתשומת לב רבה בעולם המדע, וידועה בשם "העיקרון האנתרופי (Anthropic principle). מקורו של השם במילה היוונית anthropos, שפירושה, 'אדם'. העיקרון האנתרופי מתבטא בשני אופנים:
(א) לו היו חוקי הטבע שונים, ואפילו מעט שבמעט לא היתה אפשרות קיום של החיים;
(ב) לולא שורה ארוכה של אירועים שהתרחשו בעבר, ואשר ההסתברות להתרחשותם היא כמעט אפסית, לא היתה אפשרות לקיום המין האנושי".

וכך כתב פרופסור סטיבן הוקינג בספרו קיצור תולדות הזמן[2]:
"חוקי המדע, כפי שאנו מכירים אותם כיום, מכילים מספר גדול של מספרי יסוד, כמו גודל המטען החשמלי של האלקטרון והיחס בין מאסות הפרוטון והאלקטרון... העובדה המופלאה היא שערכיהם של אותם מספרים נראים כאילו הם מכוונים בדייקנות רבה ליצירת האפשרות להתפתחות החיים".

להלן מספר דוגמאות מגילויי המדע המודרני בדבר דיוקם של חוקי הטבע והקבועים הפיסיקליים (מתוך מאמרו של ערן בן ישי[3]):  

1. ממחקרים עדכניים בנושא "המעגל הגיאוכימי של הצורן והפחמן" עולה כי האטמוספרה סביבנו נתונה לבקרה עדינה שגורמים רבים נוטלים בה חלק. אם יופר שיווי המשקל העדין הזה יבוא הקץ לחיים. אילו כדור-הארץ קרוב במעט אל השמש, היתה הטמפרטורה עולה מעל לנקודת הרתיחה של המים – מצב שלא היה מאפשר כלל חיים. לעומת זאת, אם היה כדור-הארץ מרוחק מעט יותר מן השמש, היתה נגרמת עלייה ניכרת בריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה ולכן "בני אדם לא היו יכולים לנשום אוויר זה"[4].

2. אם הכוח הגרעיני היה חלש יותר, ולו באחוזים ספורים בלבד, לא היו פרוטונים מתחברים עם ניוטרונים ליצור דיוטרונים, שהם 'הדלק השמשי'. השמש לא הייתה זורחת, אלא נשארת ככדור קר של פרוטונים, מצב שהיה שולל כל אפשרות של חיים על חיים על פני כדור-הארץ; אם הכוח היה חזק יותר, ולו באחוזים ספורים בלבד, היה כל פרוטון מתחבר מיד עם פרוטון אחר, והייתה מתרחשת התפוצצות אדירה של השמש כולה, מצב שאף בו לא הייתה כל אפשרות של חיים על-פני כדור הארץ [5].

3. לכדור-הארץ ציר סיבוב עצמי הנטוי בזוית של °23.5 ביחס לציר ההקפה שלו סביב השמש, ונטייה זו היא הגורמת לחילופי עונות השנה על פני הארץ. אלמלא זווית נטייה זו, לא היו העונות מתחלפות ואקלימי כדור הארץ היו קבועים, כאשר הבדלי הטמפרטורות היו קיצוניים: מחום בלתי נסבל על המשוון לקיפאון עמוק בקטבים; המים בקו המשווה היו מתנדפים עד מהרה והקיטור היה נודד לקטבים – שם היו מתעבה לשכבת קרח נצחית – בעוד מאגר המים, היה עובר כולו לכפות הקרח בקטבים, היה אוזל לחלוטין מקו המשווה. במקרה והיתה הזוית גדולה יותר, והיתה מגיעה ל-°60, היו שינויי האקלימים מהירים וחדים כל-כך, עד שפרט לקו המשווה לא היתה לבעלי החיים ולצמחים שום אפשרות, באף אחד מחלקי כדור הארץ, להסתגל לשינויים הפתאומיים הללו[6].

4. לו לא היו המים שתחת הקרח צפופים ממנו ("האנומליה של המים") לא היו מתאפשרים חיים תחת המים, החום הסגולי הגבוה של המים מאפשר להם לאגור אנרגיית חום מספקת כדי לשמר את היציבות של הריאקציות הכימיות בגוף, שכבת האוזון מגינה עלינו מפני קרינה.

5. הירח משפיע על גאות המים, אך לו היה קרוב יותר היה גורם לגאות שתציף את כדוה"א כולו. [7] 

6. אילו קבועי הפיזיקה כמו מטען האלקטרון, קבוע פלנק, וקבועי הכח החלש והכח החזק, היו שונים אך במעט מאלה הידועים כיום, היווצרות הפחמן בכוכבים לא היתה אפשרית (פרד הויל, אלווין סלפטר).  [7] 

7. צפיפות המסה-אנרגיה ביקום נקבעה בהתאמה מדהימה למהירות התפשטות היקום כך שתתאפשר היווצרות גלקסיות וכוכבים. בצפיפות רבה יותר היה היקום קורס תחת המשיכה, ואילו המהירות היתה גבוהה יותר היו החלקיקים מתפזרים ונפוצים לחלל.  [7] 

8. שינוי של אחוז אחד בעצמתו של הכח החזק היה מבטל את האפשרות ליציבות של הפחמן.  [7] 

9. צפיפות החומר ועוצמת קרינת הרקע ביקום כמעט אחידים בכל הכיוונים, לולי אחידות זו היה כל החומר שביקום קורס לחורים שחורים. [7] 

10. כח המשיכה הוא אידיאלי לקיום חיים, לו היה מעט חזק יותר לא היינו יכולים להתנהל, ולו היה חלש יותר לא היינו יכולים לחיות עם החומר שבעולם בצורה סבירה, (דוגמא קטנה היא מנגנון השירותים בחללית בו נאלצים להשתמש בואקום לשם הוצאת הפסולת), וכן לא היתה האטמוספרה נמשכת ומוחזקת על פני כדוה"א. [7] 

11. לו האטמוספרה היתה עבה יותר לא היינו זוכים לחום השמש, לו היתה דקה במידה משמעותית לא היינו יכולים להתקיים מחמת הקרינה, הירח למשל מגיע למינוס 140 מעלות צלזיוס בחלקו המוצל, לעומת 120 בחלק שמול השמש [7].

מקורות 

1. פרופסור נתן אביעזר, אמונה בעידן המדע, עמ' 35. 
2. קיצור תולדות הזמן, הוצאת ספריית מעריב, תירגם מאנגלית: עמנואל לוטם, תשמ"ט, עמ' 122-121. 
3. באתרהדוס 
4. נתן אביעזר, בראשית ברא, עמ' 47. 
5. נתן אביעזר, אמונה בעידן המדע, עמ' 38. 
6. פרופסור משה טרופ, בריאה – מוצא החיים, בהוצאת האגודה לחינוך מדעיתורני ו"שמיר", ירושלים, 1982. עמ' 207. 
7. גיאולוגיה, הוצאת אוניברסיטה משודרת, עמ' 64.