הרב קוואס מדריך להיכרויות: עדיף להתפשר על האף ולא על האופי (בלעדי ל"יהדות נט")

כשמדברים על תווי פנים וצורת גוף עלינו לזכור שתוי הפנים וצורת הגוף משתנים במשך החיים. אחרי מספר לידות, היא פורצת ימה וקדמה צפונה ונגבה... וגם הוא, הספורטאי לשעבר, שינה הרגלי אכילה ופיתח כרס שמזכירה פרונט של משאית...

כולנו יודעים שהדור שלנו עסוק יותר בחיצוניות, ופחות בפנימיות. הופעה חיצונית מרשימה חשובה לנו, ושובה את לבנו, ובשביל היופי אנו מוכנים להקריב הרבה מאד. תפישה זו מפריעה מאד בקבלת החלטות נכונות בבחירת בן הזוג, וגם גורמת לאכזבה לאחר מספר שנות נישואים.

נכון הדבר, שההתרשמות הראשונית מבן הזוג מושפעת מאד מההופעה החיצונית, אבל אסור לנו להכריע רק על פי זה.

הרבה אנשים יאמרו שההופעה היא לא העיקר, אבל כשתשאל אותם מה הייתם רוצים? הם יאמרו מיד: קודם כל שתיראה טוב, או שתהיה יפה ואח"כ הם יציינו את שאר הנתונים.

כשמדברים על תווי פנים וצורת גוף עלינו לזכור מספר דברים:

1.      תָּוֵי הפנים וצורת הגוף משתנים במשך החיים, והם לא נשארים כמו שהכרנו אותם בתחילה.

אחרי מספר לידות, היא פורצת ימה וקדמה צפונה ונגבה... וגם הוא, הספורטאי לשעבר, שינה הרגלי אכילה ופיתח כרס שמזכירה פרונט של משאית...

היום האופנה היא להיות רָזָה. ומרוב רזון היא נראית עור על עצמות. כמובן שהיא פחות חזקה ובריאה לטפל בבית ובילדים.

שאלתי פעם אשה מבוגרת: האם פעם התחתנו עם אשה רזה?

היא הביטה עלי וענתה קצת בעצבנות: מה זה רזה?  חוֹלָה !!!...

פעם רזון התפרש כחולי. כולם ידעו שאשה צריכה להיות חזקה כדי להיות אמא, ולעמוד במשימות של ניהול הבית.

זוכרים איך סבתא היתה נראית? כמו הסמל של 'רב בריח'... ביד אחת היא החזיקה את מקל הספונג'ה, וביד השניה היא הזיזה את הארון-קיר, לבד! ואם בעלה הפריע לה... אז היא הושיבה אותו על המדף ואמרה לו: אל תעשה לי צעדים!

היום, הבחורה עדינה ורזה. העקבים שלה בעובי של עפרון ובגובה  10 ס"מ, וכשהיא הולכת ברחוב כל רוח קלה עד מתונה מזיזה אותה לצד אחר.

לאחר החתונה, בטרם היא סיימה לשטוף חצי בית, היא אמרה לבעלה: תמשיך אתה, נפרצו לי הדיסקים בגב...

הוא ממשיך לשטוף ובוכה... זה לא התפקיד שלי... נמאס לי...

למה אתה בוכה? לקחת מקרוני, זה מה שמקרוני יכול לעשות...

קוראים יקרים, כדאי לבחור בן זוג בריא וחזק, שבמשך שנות הנישואין יהיה קל יותר להתנהל איתו. תפקודו יהיה יעיל יותר, והנשיאה בעול מטלות הבית יהיה תקין. ואז תימנע אכזבה קשה מצד הבעל או האשה, מחוסר תפקוד של בן הזוג.

2.      מעטפה חיצונית כמעט תמיד ניתנת לשינוי. בעל גוף מלא יכול לעשות דיאטה, תווי פנים אפשר לשפר באמצעות קוסמטיקה.

אציג לפניכם סיפור אמיתי על תווי פנים.

בני זוג נפגשו, באופן יוצא מן הכלל, מספר רב של פגישות. לבחור היה קשה להחליט אם להציע לה נישואים או לא. וכל כך למה? בגלל שהאף של הבחורה היה עקום באופן חריג. הקושי להחליט נבע מכך שמצד אחד האופי שלה הקסים אותו. החכמה שלה והעדינות... זה בדיוק מה שהוא חיפש.

אבל מצד שני האף...

בזמן הפגישות, כשהוא היה מדבר איתה, הוא היה משפיל את עיניו כלפי מטה ותוך כדי כך היה אומר לעצמו: זאת אשתי!

וכשהוא היה מרים את עיניו ורואה את האף שלה הוא היה אומר לעצמו: זאת גרושתי!...

אחרי כ-20 פגישות היא כבר לא יכלה להמתין. היא פנתה אליו בצורה ישירה ואמרה לו: אם קשה לך לומר אז אני אומר: אני מעוניינת להתחתן, מה דעתך?

והוא ענה: אני לא יודע, תני לי זמן...

ואז היא אמרה לו: מה הבעיה שלך, האף שלי???

והוא נענע בראשו במרץ לאות הן.

וחוץ מזה? היא שאלה.

והוא ענה: חוץ מזה את מושלמת.

ואז היא הציעה דבר שהוא לא יכל לסרב לו: אם כך, אחרי החתונה נבחר אף חדש מהקטלוג שיהיה לפי טעמך. אף נשרי, אף סולד, אף של פינוקיו, שני חורים בפנים... מה שתחליט.

הוא אמר בפליאה: מה, את מוכנה להחליף עבורי את האף שלך?

והיא ענתה: גם את הראש... רק תחליט כבר...

בשעה טובה הם התחתנו.

כשלושה חודשים לאחר החתונה, הם הלכו למכון של ניתוחים פלסטיים לקחו קטלוג ובחרו אף. ניגשה האשה ואמרה לרופא: אף כזה אני רוצה!

הרופא הפנה אותה מיד לבדיקות דם, והבטיח לה שלמחרת יקבעו לה תור לניתוח. למחרת התקשרו אליה מהמרפאה ואמרו לה: גברת את לא יכולה לעשות ניתוח, 'מזל טוב' את בהריון!... והפרויקט נדחה בשנה ויותר.

מספר חודשים לאחר הלידה, אחרי שהיא חזרה לעצמה הם הלכו למרפאה, ושוב לקחו את הקטלוג ובחרו אף. היא עשתה בדיקות דם... ולמחרת היא קיבלה טלפון מהמרפאה: שלום, את שוב בהריון, 'מזל טוב'. והפרויקט נדחה שוב...

לאחר כ- 7 שנים של הריונות ולידות נוצרה הפסקה טבעית בין ההריונות. האשה פנתה ושאלה את לבעלה: נו, מה עם האף?

והוא שאל: איזה אף?       

אמרה לו: האף שלי.

והוא שאל: מה רע באף שלך?

הוא עקום, היא אמרה.

והוא ענה: אז מה, אף על פי כן... ושלא תעיזי לנגוע באף שלך, תשאירי אותו ככה, כי כך אני מזהה אותך מרחוק...

המקרה הזה מלמד אותנו שלושה דברים:

1.      אפשר להסתדר ולחיות עם אף עקום, ולא קורה כלום.

2.      למדנו שמתחתנים בעיקר עם האופי והאישיות של האדם ולא רק עם המעטפה.

3.      מה שמעניין ומטריד את הבחור הרווק לא כל כך מפריע לאדם הנשוי.

מבחינה מסוימת הבחור הרווק קצת 'משועמם', ויש לו זמן להיות עסוק יותר בהופעה החיצונית. אבל האדם הנשוי עסוק בפרנסה, בתשלומי חובות ומשכנתא, הריונות, לידות, גידול ילדים... כבר אין לו זמן להתעסק בדברים שוליים יחסית, והוא ממוקד יותר בבנין ביתו על הצד היותר טוב.

שאלתי פעם בהרצאה לרווקות: יש לפניך בחור עם אף עקום אבל עם אופי מקסים, הוא גם רגיש וגם חכם. לעומתו יש לפניך בחור עם אף יפה ומושלם אבל האופי שלו גרוע. על מה היית מוכנה להתפשר, על האף או על האופי???

טוב להתפשר על האף ולא על האופי.