פרשת חיי שרה: לא להתייאש, לעלות מתוך הנפילה!

מאורעות החיים גוררים עמהם נפילות ואכזבות רבות. דברים כגון אלו יכולים לשבור את רוחו של האדם ולגרום לו להתייאש, ולהפסיק להלחם. אבל צריך לדעת – שכל חיסרון אפשר להפוך ליתרון.

הרב אברהם גמליאל, מטפל זוגי ומשפחתי מוסמך B.S.W.. עובד סוציאלי, ומנהל מחלקת רווחה בזכרון יעקב. בעל תארים אקדמאיים רבים, ומרבה לעסוק בתורת הנפש.

אתר "יהדות נט" שמח להגיש לפניכם בכל שבוע מאמר הגותי על פרשת השבוע, בנושאים חברתיים ונפשיים, מפרי רוחו של הרב אברהם גמליאל.

המאמרים נכתבו ונערכו ע"י בנו, הסופר הרב שמעיה גמליאל.

וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ (כג, ג)

ויקם אברהם מעל פני מתו, מלמד שהיה רואה מלאך המות מתריס כנגדו. (בראשית רבה פרשה נח, ו)

שמעתם את החדשה המוזרה?... כאשר שרה מתה, בא מלאך המוות – "חתן השמחה" – אל אברהם אבינו, ולא פחות ולא יותר – עשה לו פרצוף של "בא נראה אותך"... ומה אברהם אבינו עשה – קם! ועל ידי שהוא קם, מלאך המוות הפסיק לנסות להתגרות בו!...

זה יותר מדי מוזר. מה באמת קרה שם?

*

דבי הביטה ברחמים על בנה, ג'ק. היא לא יכלה לראות אותו סובל כך, לאחר הניתוח הקשה. אבל עוד יותר היה קשה לה לראות את התוצאה הטראגית: בנה היה נטול יד שמאלו. זה לא היה קל, בכלל לא. אבל לא הייתה ברירה. המחלה התפשטה, וכדי להציל את חייו של ג'ק הרופאים היו מוכרחים לכרות את ידו השמאלית.

מעציב ביותר היה לזכור מהו חלום חייו של ג'ק. הוא חלם להיות מתאגרף. שאף לשלימות גופנית, לשרירים מנופחים ולשם עולמי. והיום – בלי יד – כל יריב מתחיל יוכל להכריע אותו...

ואכן – המורה שלו לקרטה הודיע, כי הוא מצטער מאוד, אבל הוא לא יוכל להמשיך ללמד את ג'ק. הוא לא יכול ללמד ילד בלי יד לעשות תרגילים הדורשים שימוש בשתי הידיים.

ג'ק לא ויתר, והוריו המסורים חיפשו בכל ארצם מורה שיסכים ללמד את בנם את אומנות הקרטה. אך זה, לא היה בנמצא.

לבסוף הם מצאו מורה זקן אחד, שהסכים ללמד את ג'ק קטוע היד. ולא זו בלבד, אלא הוא אף התחייב שג'ק יהיה מוכשר ביותר במלאכת הקרטה, וינצח בקלות כל יריב.

למען האמת – ההורים לא האמינו לאותו מורה. לא היה נראה להם שילד נטול יד יוכל לנצח יריב בקרטה. אבל משום רצונו העז של ג'ק, הם שלחו אותו אל אותו המורה, שייהנה...

לאחר כמה חודשים של אימונים הודיע המורה הזקן שג'ק התאמן כדבעי, וכעת הוא מסוגל להתמודד מול כל יריב בן גילו. "אתם יכולים לנסות", אמר.

דבי, האמא, דוקא לא רצתה לנסות, כדי שג'ק בנה האהוב לא ייפול ברוחו כתוצאה מהכשלון המובטח... אבל לאחר הפצרות מרובות מצידו, הם הסכימו.

בתור יריב, בחר ג'ק את חברו לשעבר – התלמיד הכי מצטיין בבית הספר לקרטה בעיר. פעם ג'ק למד באותו בית ספר, עד אותו ניתוח שבו כרתו לו את ידו.

ביום המיועד התייצבו ג'ק ויריבו על הזירה, זה מול זה. היריב נשף בבוז, לא מכבודו היה להלחם מול חדל אישים שכזה...

האות ניתן, והקרב התחיל.

לא עברו כמה דקות, והיריב היה שרוע על הריצפה, וג'ק מעליו כשהוא אוחז בו בחזקה. לא היה באפשרותו להרים את ידו לאות סיום הקרב בנצחונו – שכן ידו האחת לפתה את היריב היטב...

מופתעים, ביקשו כל הנוכחים סיבוב שני.

ושוב, לאחר דקות ספורות הסתיים הקרב בנצחונו הקל והמהיר של ג'ק.

עכשיו הנוכחים היו כבר ממש המומים. הם לא האמינו. ג'ק הציע סיבוב שלישי.

מובן מאליו, שגם בפעם השלישית ניצח ג'ק בקלות רבה את יריבו המוכשר.

"איך עשית את זה"? שאלו ההורים את המורה הזקן, בהלם מהול בהתרגשות.

"פשוט מאד", אמר המורה. "לימדתי אותו תרגילים שבהם היריב אמור לתפוס בזרוע השמאלית כדי להתגונן. לג'ק, אין יד שמאלית, ולא היה ליריב איך לתפוס אותו...

*

מאורעות החיים גוררים עמהם נפילות ואכזבות רבות. דברים כגון אלו יכולים לשבור את רוחו של האדם ולגרום לו להתייאש, ולהפסיק להלחם. אבל צריך לדעת – שכל חיסרון אפשר להפוך ליתרון.

בכל מצב בחיים יש לאדם בחירה, בין לפחות שתי נקודות יציאה מהמצב. האחת, כלפי מעלה, והשניה כלפי מטה. האדם הוא זה שבוחר אם לעלות מתוך המצב הזה, או לרדת ממנו.

כל טרגדיה, כל אסון, כל אכזבה – יכולה להביא לצמיחה. הצמיחה תבוא דוקא מתוך אותה אכזבה.

כמעט כל משחק מחולק לשלבים. השלב הראשון הוא השלב הקל ביותר. השלבים הבאים הם קשים יותר ויותר, בסדר עולה. כמה שקשה לך יותר – אתה בשלב מתקדם יותר.

ככה זה בחיים: האכזבה, הקושי – הוא עליית שלב! עכשיו מוטלת עליך משימה קשה יותר, אתה הרי כבר לא ילד קטן כמו שהיית קודם לכן... הצלחה במשימה הקשה יותר – מהווה סיום לשלב גבוה ומתקדם יותר.

כל מצב שבו נתקל האדם בקושי, צריך שלא להעציב אותו ולייאש אותו – אדרבא, האדם צריך להבין שכעת מוטל עליו תפקיד קשה יותר מתמיד, אות הוא כי עמד בהצלחה בשלבים הקודמים!... או במילים קצרות: מה היא אכזבה? – תחילת השלב הבא!

*

"אין אשה מתה אלא לבעלה". נורא ואיום, לתאר לעצמנו מצב שבו בא הבעל לביתו ומגלה שאשתו נפטרה עליו בפתע פתאום...

הבה נעשה זאת:

אברהם אבינו בא מלא רגשות נעלים ומרוממים מהר המוריה, לאחר העמידה הנפלאה בניסיון, לאחר העמידה העיקשת מול שידוליו של היצר הרע – כמתואר בחז"ל, לאחר ההתגלות האלוקית ושמיעת כל ההבטחות האדירות, איזו הרגשה נפלאה!

כנראה, אברהם בא הביתה, דפק בדלת וקרא בחדווה: "שרה! שרהל'ה אשתי היקרה! פתחי לי נא את הדלת, בואי תשמעי מה יש לי לספר לך"!

אבל אף אחד לא ענה.

לאחר כמה פעמים החליט אברהם לפתוח את הדלת בעצמו. לך תדע, אולי בדיוק היא יצאה לקניות...

ואז הוא רואה את שרה אשתו שרועה, לבנה כסיד, על ריצפת הסלון.

הוא מתקרב אליה ונוגע בה. היא לא מגיבה. גופה קר כקרח.

אברהם נבהל: "שרה"?.. "שרה"?... "ש-ר-ה-ה-ה-ה"!!!.... 

ואז הוא מזמין "הצלה", ומד"א, והרופא בא וקובע את מותה של שרהל'ה... ואברהם אבינו ויצחק כבר אוננים, ופטורים מכל המצוות, והלב מלא צער נוראי – "אין אנינות אלא בלב"... וכל זה בגלל העקידה ההיא...

הֵי, אברהם אבינו, עצור לרגע, אנחנו רוצים לשאול אותך שאלה:

– איפה כל ההרגשות הנפלאות של העקידה, אברהם? אתה באותה דרגה מרוממת של דבקות כמו בחזרה מהעקדה, או שמא חס ושלום נפלת קצת, אברהם?...

– אם אתה לא באותה דרגה של דבקות – אז היצר הרע הצליח עליך, אברהם... לפני העקידה הוא לא הצליח, היית מלא חשק לעשות את רצון ה', אבל עכשיו – אם תיפול ברוחך – היצר הרע הצליח! הוא הרג לך את שרה, כדי שתפסיק להיות כל כך דבק בהקב"ה...

המצב הזה – הוא כבר ניסיון חדש! היצר הרע – הוא מלאך המוות – עומד מול אברהם אבינו, ומצפה לבאות: בוא נראה אותו עכשיו, כשהרגתי לו את שרה?... הוא ייפול או לא!...

אברהם אבינו רואה את מלאך המוות "מתריס כנגדו", עם המבט המתגרה בעיניים... נו, אברהם, איפה הכוחות שלך מהעקידה... בוא נראה אותך!...

ואברהם אבינו – עומד בניסיון: הוא לא נפל! הוא קם! ויקם אברהם מעל פני מתו!... הוא המשיך בגבורה אדירה, להיות דבוק בהקב"ה למרות הכל... זו כבר עליה מסוג אחר – עליה מתוך הקושי...

שלמה המלך אמר: "לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן" (משלי טז, יח). אבל אברהם אבינו לימד אותנו לקח נוסף:

מתוך שבר – גאון!