"אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'.
וַאֲמַרְתֶּם: בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ?
[תשובת ה':] הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם ה' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי" (מלאכי א,ב)

הנביא מלאכי הינו הנביא האחרון של עם ישראל, והוא מסר את הנבואה הנ"ל ערב צאת ישראל לגלות. נשאלת השאלה: מהו המסר שהנביא העביר לעם ישראל ערב צאתם לגלות? הבנת הדברים חשובה לנו בחודש זה, חודש בו אנו מתחילים להתאבל על חורבן בית המקדש.

הפסוק הנ"ל צריך ביאור: מה בדיוק שאלו בני ישראל? ואיך התשובה של ה' עונה על שאלת בני ישראל? מבאר הרב שמשון פינקוס זצ"ל בספרו "תפארת שמשון" (בראשית עמודים רעד, רפו): עם ישראל שואלים את השם, באיזה צורה אתה אוהב אותנו, כללית או פרטית? ועל זה משיב הקב"ה: אני אוהב כל אחד ואחד מישראל בתור יחיד לעצמו, וכמו אב להרבה בנים שאוהב כל אחד מבניו אהבה אישית ונפרדת. וזה מדויק בלשון הפסוק: "ואוהב את יעקב" ולא כתוב "את ישראל", משום שהשם "יעקב" מורה על יחידים, ולא על כלליות האומה הנקראת בשם "ישראל". וכן בזה שמזכיר הפסוק את אחוות עשו ויעקב, ומדגיש "ואוהב את יעקב", לעומת "ואת עשו שנאתי", מרמז ג"כ על כך שהאהבה היא מעצם הקיום כיחידי ולא כאומה.

והנה דווקא מלאכי הוא שהתנבא כן, שנבואתו היא האחרונה שנאמרה לישראל, כדי שייקחו עמם לגלות ידיעה חשובה זו, שהגם שבזמן הגלות עם ישראל חרב – כל זה במבט על כלליות האומה, אבל כל יחיד ויחיד, גם בזמן החורבן מוקף הוא בחסדים אין סוף, וניכרת אהבתו יתברך לבניו דרך ההנהגה עם היחידים.

הקב"ה אומר: "הראיני את מראיך השמיעני את קולך" (שה"ש ב,יד). למי הוא מדבר? לכל יחיד ויחיד מעם ישראל. המילים האלו מופנות אל כל יהודי, שיר השירים חי וקיים, ה' מדבר אלי, אל כל "אני" שבעם ישראל. אהבת השם יתברך לישראל אינה אהבה רק לגוף האומה בכללות, אלא אהבה אישית ופרטית לכל יחיד ויחיד מישראל.

אם יעמיק אדם במאמר זה של הקב"ה ויראה מה טמון בו, ודאי יתמלא שמחה גדולה! הקב"ה אוהב כל אחד כאישיות פרטית – זה ראובן שלו, וההוא שמעון שלו. כמו אבא שאוהב בן, שאין אהבתו אליו רק משום שהוא מהווה חלק מבניו בלבד. למשל, אבא ששיכל את בנו, ובא אחד לנחמו ואומר לו: "לא נורא, יש לך עוד בנים רבים"... הלא האב יצעק עליו: "שוטה שבעולם! וכי הוא היה רק בן? הלא הוא היה שימעל'ה שלי, עם המעלות והחסרונות שלו, עם הכשרונות שלו, בקיצור עם האישיות שלו. אין עוד אחד דומה לו בכל העולם". כך בדיוק יחסו של הקב"ה לעם  ישראל. השייכות שלו אלינו ואהבתו אותנו אינה רק בתור אהבת אחד מבניו-בני ישראל בלבד, אלא אהבת בנו "ראובן"-זה הראובן'לה של ה'. שייכותנו לה' יתברך היא שייכות של יחיד, איכפת לו מכל אחד ואחד, כי אכן "אהבתי אתכם אמר ה'".